היום בהיסטוריה: הפעולה האחרונה של ארגון לח"י

לקראת עזיבת הבריטים את הארץ בתחילת אייר תש"ח הוחלט באו"ם למנות במקום "הנציב-העליון" הבריטי, "נציב" מטעם האו"ם – הרוזן השוודי פולקה ברנדוט, שמאוחר יותר, ניכס לעצמו את התואר "המתווך מטעם האו"ם לשאלת ארץ-ישראל".

ברנדוט נולד למשפחת המלוכה השבדית ובזמן מלחמת העולם השנייה שיתף פעולה עם הנאצים. לקראת סוף המלחמה כשנעשתה עסקה לשחרור שבויים דנים התעקש ברנדוט שהיהודים שבהם לא ישוחררו. בעת מינויו לתפקיד, ברנדוט לא ידע שמץ של דבר על המזרח התיכון או על ארץ-ישראל, ואת החלטת החלוקה מיום י"ז בכסלו תש"ח (כ"ט בנובמבר) כינה, "החלטה אומללה".

תכנית ברנדוט

תוכנית ברנדוט 'ליישוב שאלת ארץ-ישראל' שהייתה שונה לחלוטין מהחלטת האו"ם, כללה: צימצום שטחה של שליטת המדינה היהודית: ירושלים בריבונות ערבית (ולא בינלאומית); כל הנגב והגליל המערבי ייכללו בשטח הערבי, יפו, שדה-התעופה בלוד ונמל חיפה (כולל בתי הזיקוק ומסופי הנפט) – יהיו "חופשיים", תינתן זכות שיבה לפליטים הערביים שנמלטו מארץ ישראל, הגבלת מכסת העולים שעוד המתינו בקפרסין לעלייה.

גם הצד הערבי וגם היהודים דחו את הצעת הרוזן ובן גוריון אף הגדירה כתוכנית המתעלמת מהקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לעיר הקדושה.

הרחוב היהודי סער וגעש בעיתונים נכתבו מאמרים חריפים כנגד ברנדוט ותוכניתו. לוחמי לח"י שבירושלים עדיין נשארו כגוף עצמאי הפגינו וקראו לו להסתלק מארצנו. "כשם שנלחמנו בכוח הבריטי בירושלים כן נלחם בכל כוח אחר", הכריזו בקול.

ברנדוט תכנן לפרסם את תוכניתו בה תמכו גם האמריקאים והבריטים בי"ז באלול תש"ח. אך ארבעה ימים קודם לכן ביום שישי י"ג באלול תש"ח (17.9.48) כשעשה את דרכו מארמון הנציב לכיוון רחביה, ארבעה לוחמי לח"י בפיקודו של יהושע כהן הלוחם המיתולוגי חסמו את שיירת המכוניות של ברנדוט כהן ניגש אל הרכב שבו ישב ברנדוט ורוקן את המחסנית, בכך הוא חיסל את הרוזן ותוכניותיו.

זהות המתנקשים הייתה מוכרת לראשי השלטון אך לא ננקטו כלפיהם כל צעדים. ארה"ב ובריטניה ניסו להחיות את תוכנית ברנדוט אך ממשלת ישראל בראשות בן-גוריון פתחה בשורה של מבצעים לשחרור הנגב כולו ולהכללתו תחת הריבונות היהודית.

הייתה זו הפעולה האחרונה של אנשי לח"י, יהושע כהן ששמר על הגחלת היה זה שסיים את פעולות הלח"י בדרך להקמת המדינה.