הרב מרדכי ורדי הוא רב הקיבוץ ראש צורים, ויוצר קולנוע מוערך. באמתחתו סרטים תיעודיים שעוסקים בנושאים מורכבים. "חתונה הפוכה", "השדה" ו"אמא לא משוגעת". בראיון לסרוגים, הוא מספר על סרטו העלילתי הראשון: עקרה.
הסרט מספר את סיפורם של פייגי ונפתלי, זוג חסידי ברסלב, שלא מצליחים להביא ילדים לעולם. במהלך נסיעה של נפתלי לאומן, אשתו נאנסת על ידי רב שמגיע במסווה של "סגולה לפרי בטן". הסרט מציף סוגיות כואבות ומעורר שאלות על אמונה, תיקון, שתיקה ושבר.
אחרי ניסיון רב בסרטים תיעודיים, איך המעבר מיצירה של דוקו לסרט עלילתי?
"בחוויה שלי אין הבדל מהותי, בשניהם העניין הוא לספר סיפור", עונה ורדי. "זה צריך להיות סיפור על עניין שמעסיק אותי, או קול שאני רוצה לתת לו הד. בעלילתי יש לי יותר שליטה על הסיפור, אין התפתחויות בלתי צפויות. בתיעודי זה מסע פתוח לשינויים ולתפניות, אני צריך לחצוב את הסרט עם המצלמה.
עוד הבדל משמעותי, הוא הצילום. תיעודי מצולם באינטימיות, אני בדרך כלל מצלם בעצמי עם רעיה הבת שלי והבן אליצור שעושה לנו סאונד. בעלילתי, הייתי בשוק ביום ההפקה הראשון, היו שם יותר מ-30 אנשים על הסט".
ואיך לעבור מעבודה עם דמויות מציאותיות לשחקנים?
ורדי מתאר איך דווקא מתוך ההיכרות עם קולנוע דוקומנטרי, הוא פיתח רגישות לזיופים ולמשחק מוקצן. "אחרי אלפי שעות עריכה בתיעודי בסרטים שעשיתי, התרגלתי להקשיב למה שנאמר, לטקסט ולסאב טקסט, על ידי בחירה במילים ואינטונציה והמנגינה שבה הדברים נאמרים".
בדוקו אפשר לתסרט ברמה מסוימת, אבל אי אפשר לכתוב לדמויות את הדיאלוגים או לייצר להם הפי אנד. היו דברים בתהליך העשייה של הסרט שרצית לשנות תוך כדי?
"אני אף פעם לא נועל את התסריט בצורה הרמטית". הוא עונה. "אני רוצה שהשחקנים ילושו את הדיאלוגים ויביאו אותם מבפנים. אז אני מאפשר להם לעשות התאמות ושינויים אם זה לא פוגע בלב של הסצנה. לפעמים, אני מעודד אותם לאלתר, וזה עובד.
בצילומי עקרה היו הרבה אלתורים והחלטות שעשיתי תוך כדי הצילומים, ויש משפטים שאני מקפיד שייאמרו בדיוק כמו שכתבתי. בהפקה הייתי מתעורר מוקדם ועובר על התסריט ומדייק אותו. ולפעמים מוסיף סצנה על הדרך ומסתכסך עם עוזרת הבמאי"…
איך הייתה העבודה על הסט עם שחקנים שמגיעים מעולם לא חרדי בכלל?
כדי להכניס את השחקנים לעולם החרדי, הם עשו הכנות. גיל פרנקו ונבו קמחי התאמנו בתקיעות שופר, ומילי הסתובבה בבני ברק. "דברנו על העולם הזה של חוזרים בתשובה, שיש בהם שאריות של החילוניות יחד עם הסגנון החרדי. השחקנים אינטליגנטים ויודעים איך להיכנס לדמות, ואני נמצא שם כדי לדייק אותם".
גם אתה עצמך עם כיפה סרוגה, ובחרת לגשת למגזר עם הרבה ניואנסים ודקויות, שצריך להכיר היטב כדי לא לזייף. איך למדת אותם?
הבמאי מסביר כי העולם של הסרט הוא עולם של חוזרים בתשובה, אותו הוא מכיר מסרטו התיעודי "אור חוזר". "בחרתי במשפחה של בעלי תשובה –חרדים כי הם יותר מעניינים מהחרדים, והכי דומים לדמויות בסיפור המקורי שהיה בהונגריה.
בעלי תשובה הם אנשים רוחניים וגומלי חסדים, מכניסים הביתה אורח בלי לבדוק בציציותיו, ופתוחים לדמויות שמחוץ לקופסה. הוקסמתי מהעולם הזה, ולמדתי להכיר אותו".
הוא מוסיף כי נעזר במוטי בר לב, אחת הדמויות מסרטו התיעודי, שנתן תיקונים על פרטי לבוש, ארט, ועבר על הדיאלוגים כדי לתת להם אמינות.
הסרט מבוסס על סיפור ישן ולא פשוט, למה בחרת בו?
"ההשראה לתסריט היתה מהשו"ת של הרב עטלינגר שהעסיק אותי עוד לפני שהתחלתי לעשות סרטים". עונה ורדי. הוא מספר על התשובה שנותן הרב למקרה עליו מבוסס הסרט, על פיה במקרה של הפעלת סמכות זה נחשב אונס למרות שהאישה לא מתנגדת.
"הרגשתי שבין השורות יש הרבה חמלה וזה ריגש אותי, האכפתיות הזו שגרמה לו לפרש את המקורות באופן כזה שהתוצאה תהיה שהאישה לא אשמה ובני הזוג יכולים לחזור ולחיות יחד.
הוא הקדים את זמנו. זה לא היה לפני כן, הקביעה ההלכתית הזו, שהפעלת סמכות נחשבת לאונס מבחינה הלכתית. זה לימד אותי הרבה על הצורך של פוסק הלכה להפעיל את האינטואיציות".
הסיפור של עקרה נכתב בתחילה כסרט תקופתי מהמאה ה-19, אך עם הזמן הבין ורדי שצריך להעתיק את הסיפור לתקופתנו. "תוך כדי כתיבה הבנתי שמעניין אותי להתמקד יותר במערכות יחסים, ולבדוק מה קורה בזוגיות ובמשפחה אחרי הטראומה.
גם בסרטים התיעודיים אני שם לב שיש לי משיכה אל המקומות האלה של תהומות הנפש, אני חושב ששם אנחנו נוגעים באמת. זה מן הסתם בא מההשפעה של הרב שג"ר, שלא לפחד לגעת בכאב, לא לפחד משאלות באמונה או ממשברים, כי זה המקום שממנו אפשר לצמוח למקום יותר גבוה".
אתה מרגיש שקהל חילוני יכול להבין את הסרט באותה מידה כמו קהל דתי או חרדי?
"אולי דתיים יבינו כמה ניואנסים ומנהגים, אבל את הרגשות והגרעין הדרמטי- אין הבדל מאיזה רקע אתה בא". התגובות מהקהל החילוני מוכיחות שהוא מתחבר, והסרט גם התקבל לפסטיבל בינלאומי חשוב, אז לדברי ורדי, מסתבר שגם לא יהודים יכולים להתחבר.
איזה תגובות "עקרה" מקבל?
"חששתי קצת מהתגובה של הקהל שפתחתי נושא טעון, או שיחשבו שזו פרובוקציה", ורדי מודה. "אבל באמת לא התכוונתי לפרובוקציה, אלא לתיקון. המשובים שאני מקבל עד כה הם מעל הציפיות".
נאמר בסרט "התרגלנו שכל מה שהרבנים אומרים לנו הוא נכון", והסרט מוכיח ההפך. זו בחירה אמיצה שלך כרב להטיל ספק בסמכות הרבנים, למה לעשות את זה?
"אין כוונה להטיל ספק בסמכות הרבנים, אבל כן יש מקום לביקורת של השכל הישר". כרב, ורדי לא מהסס להישיר מבט אמיץ נוכח המציאות. "כשהתורה מזהירה מפני נביא שקר היא לא פוגעת בסמכות הנביא.
לדעתי, אסור ללכת אחרי רב בעיניים עיוורות כאשר הוא עושה מעשים שלא מתיישבים עם ההלכה או עם השכל הישר".
בסרט, מוצגת גם דמותו של הרב הקהילה, שהוא מודל אידיאלי של רב רגיש ואמיתי עם רצון לעזור. ורדי מסביר כי הוא משמש כנגטיב של האדם המתחזה לרב. "אנחנו צריכים לשמור על עצמנו, עם מבט ביקורתי. רבנים יכולים לטעות ויכולים להיות גם מושחתים. שמענו על זה".
בין הזוג בסרט אין מגע, ומילי העידה בראיון שזה לא היה קל. זו החלטה שמגיעה ממקום הלכתי, אידיאולוגי, קולנועי?
"זה מגיע מהערכים שאני מאמין בהם, וגם נראים לי נכון מבחינה קולנועית". עונה ורדי. הוא מספר על שיחה שהייתה לו עם נחמן אינגבר, המנהל האמנותי של קרן רבינוביץ'. "נחמן הוא איש קולנוע עם אבחנות עמוקות וראיה רחבה ורגישה. הוא ראה גרסה מוקדמת של הסרט לצורך הערות של מנהל אמנותי.
הוא אהב את הסרט וגם שיבח את המרחק בין הגברים והנשים. ושאלתי "למה?" והוא אמר שככה נכון לביים חרדים. מכיוון שבחיים האמתיים הם לא באים במגע פיזי בפרהסיה, כך נכון גם לטפל בהם בקולנוע, בלי מגע של תשוקה. מאוד הופתעתי מהתשובה, אבל זה באמת הגיוני.
ההשראה שלי היא מהקולנוע האיראני, קולנוע משובח, עם במאים גדולים. והם מקפידים על קודים של צניעות הרבה יותר ממני. זה מייצר שפה קולנועית יותר מעניינת".
טל עבודי: הצלם שגורם לגל גדות להתלבש צנוע
12
0
אתה מאמין שאפשר ליצור קולנוע ולשמור על המחויבות ההלכתית?
"כן", ורדי עונה באופן חד משמעי, ואז מסתייג: "בשני תנאים : בתנאי שהערכים של ההלכה טבעיים ליוצר, שהם באמת הערכים שלו, שהוא חי על פיהם. כי אם הוא פועל מתוך כפיה פנימית או חיצונית זה מורגש, וזה לא יעבוד. והתנאי השני הוא- שהיוצר מוצא פתרונות יצירתיים ולא צולע".
רצית לתת ביקורת? תקווה? מה המסר של הסרט?
מסרים ואג'נדות הם לא השפה של הרב ורדי. הוא לא מאמין בהעברת מסרים בקולנוע, ובעיניו, מסרים הם יותר סגנון של תעמולה.
עם זאת, הוא מאמין בכוח של סרטים ובהשפעה שלהם על הצופה. "אני כן מאמין שלסרט יש יכולת להרחיב את התודעה". הוא אומר ומבחין בין הדברים.
"רציתי לשים על השולחן את הדינאמיקה של רשע שמתחפש לקדושה. אין לי בעיה לדבר על סדקים באמונה כי הם יכולים לעשות את האמונה עמוקה יותר. וגם על סדקים בזוגיות שמאתגרים אותנו, ויש בהם פוטנציאל של ברית. מבחינתי בסרט יש תקווה, יש גם ביקורת, אבל באהבה. יש וידוי וחזרה בתשובה. ואני מקווה, שאפשר לחוש בסרט אהבת אדם".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים