השיחה שלי עם טל עבודי נפתחת בהתנצלות. "שניה אני איתך, רק נוטל רגע ידיים". לו הייתי מראיינת אדם אחר זו הייתה אמירה פחות מפתיעה, אבל מאחר שמדובר פה בצלם אופנה מצליח ברמה בינלאומית, ברור שמדובר כאן במישהו מיוחד.

טל עבודי, חובש כיפה, בן 29 מפתח תקווה, נשוי לעדן שעוסקת בהוראה ואב לארבעה ילדים. את התחביב שלו כנער- "צילמתי את החבר'ה בתיכון ורציתי להפוך אותם להכי יפים שיש"- הוא הפך למקצוע. הוא צלם אופנה מצליח, ובאינסטגרם שלו מככבות גל גדות, יעל שלביה, וכריסי טיגן, אחת מהכוכבות הגדולות של הוליווד.

טל עבודי (צילום: גל בומנדיל)

עבודי הוא לא עוד צלם מוכשר. הוא אדם דתי, שומר מצוות, ואת האמונה שלו בדרך אפשר לשמוע בכל מילה שיוצאת לו מהפה. גם בצילום, הגבולות שלו ברורים.
הוא מצלם דוגמניות על בארץ ובעולם, אבל הן חייבות להתיישר לפי כללי הצניעות שהוא מגדיר מראש. חולצות עד המרפק, מכנסיים ארוכים וללא מחשופים. באופן מפליא, הלקוחות מסכימים מיד.
"אני יודע שהכל מבורא עולם, וכשאני הולך על משהו אני הולך עם העקרונות שלי עד הסוף. אף פעם לא חששתי מהמגבלות, הייתי בביטחון מלא שמה שצריך להגיע, יגיע אלי. אין לי מה לחשוש משום דבר".

בהתחלה היה לי מאוד קשה

עבודי גדל בבית חילוני, וכילד, אהב מאוד אופנה. "בעולם מקביל, הייתי היום סוכן דוגמניות". כשהיה בן עשר, אביו חזר בתשובה. בגיל 13, החל לשמור שבת. "שמרתי שבת, אבל רק שבת. לא התפללתי, לא הייתי עם כיפה, כלום". באופן מפתיע, כשהתגייס שובץ ברבנות הצבאית. לא היה לו אף סממן דתי, אבל כפי שהוא אומר, השם גלגל אותו לשם. כשהיה בסביבה דתית, התחבר יותר ויותר לדת וחזר בתשובה.

בזכות הצילומים מהתיכון שעלו לרשתות החברתיות, החלו לפנות לעבודי סוכנים מעולם הדוגמנות.

איך אתה מגיב לבקשה הזו בפעם הראשונה, כחלוץ בתור צלם אופנה דתי?

"התרגשתי מאוד. בהתחלה היה לי מאוד קשה כי לא ידעתי איך להגדיר את מה שאני מבקש. אני כנראה הראשון שעושה דבר כזה, ולא הייתה לי דוגמא לאיך אני פונה, ולא ידעתי איך זה יתפוס ואם יבינו את מה שאני מבקש.
ברוך השם, הבינו אותי".
לדבריו, מה שקבע את הסטנדרטים שלו למצולמות לא היה מבוסס על דמות שהתייעץ איתה או סמכות, אלא על הבטחון שלו מבורא עולם. "מה שקבע את הגבולות, היה הרצון ללכת לישון שקט בלילה".

מאז שהתחיל  את הקריירה שלו כצלם אופנה, הוא קוטף הצלחות בזו אחר זו. נראה שהכיפה שהוא חובש לא מפריעה לו בדרך, וגם לא תופסת את תשומת הלב. הוא מצליח בזכות הכישרון. "כשפונים אלי מסוכנויות בחו"ל הם לא יודעים שאני אדם דתי, הם נתקלים בעבודות שלי ומגיעים אלי, וככה אני מרגיש שהשגתי את מה שרציתי. הצילום לא נראה חרדי, זו אופנה. היא עכשוויות ויפה ובועטת".

לדבריו, כשרואים את הצילומים אי אפשר לזהות שמדובר באדם דתי, ומבחינתו מדובר בהצלחה גדולה. "אני רוצה להראות לעולם החילוני שזה אפשרי. אפשר לעשות אופנה צנועה, ואפשר לצלם שער עיתון צנוע".

בר רפאלי. (צילום:טל עבודי)

יש לך ביקורת כלפי העולם החילוני, שמצלם חשוף ופרובוקטיבי למרות שאפשר אחרת?

"אני חושב שכל אחד עושה את הדרך שלו". הוא עונה תשובה אופיינית כמי שלא נותן ביקורת ולא מסתכל לצדדים. "אבל אני כן רוצה להראות שיש אפשרות אחרת. שכשאתה מאה אחוז עם השם, הוא איתך. אנשים רוצים להצליח בתחום אבל מפחדים שזה לא יעבוד אם יהיה פה משהו צנוע, וכשהם רואים שיש מי שמצליח- הם מבינים שיש אינסוף למה שאתה יכול לעשות".

עבודי נאמן לעצמו באופן מעורר השראה, ולא מתערער מתגובות שליליות. "בהתחלה כשהייתי רואה טוקבקים רעים פשוט צחקתי, היה לי מוזר שזה בכלל קשור אלי." הוא אומר.
"אני מזכיר לעצמי שהמטרה המרכזית שלי כיום היא להראות שאפשר לעשות אופנה צנועה, לצלם ברמה הכי גבוהה שיש, למגזינים הכי מצליחים ולדמויות הכי גדולות והכל בצניעות. וכשיש נפילה קטנה בתחושות שלי, אני מזכיר לעצמי את המטרה."

זה לא מתאים לכל אחד

עם השליחות הזו והאמונה הזו, מה היית אומר לגבר דתי שרוצה ללכת בעקבותיך ולצלם אופנה?

"זו שאלה קשה". עם כל האהבה למקצוע שלו, עבודי משתהה ומחפש את המילים הנכונות. "אם מדובר באדם דתי שעוד לא התחיל, הייתי אומר לו שלא ייכנס לזה. זה לא מתאים לכל אחד.
כשאני חזרתי בתשובה מלאה כבר עסקתי בתחום. מי שכבר מצלם וזוהי הקריירה שלו ואז חוזר בתשובה, הוא יכול לנסות לכת בדרך האמונה ולהאמין שזה אפשרי. אבל מלכתחילה, לא הייתי פותח את הפרצה הזו".

רותם סלע. (צילום:טל עבודי)

יש רגע שבו הרגשת שזה לא מתאים, שאתה צריך להתרחק?

"אני לא צדיק הדור", הוא אומר בחיוך "אבל לא חושב שכל גבר היה היה יכול לעמוד בזה. אני חושב שלא כל אחד יכול להיות צלם אופנה, והסיבות ברורות.
לא כולם יכולים להתמודד עם מצבים ופיתויים מסוימים. האינסטגרם שלי למשל, 90 אחוז מהזמן על מיוט. אתה צריך להיות מאוד איתן בדרך שלך, זה לא מתאים לכל אחד".

ולפעמים בא לך להגיד שדי, ללכת לאיזור נוחות ולא להיות במתח הזה כל הזמן?

"חשבתי על זה לפעמים, אבל יש לי אהבה גדולה לתחום של האופנה. אין לי משיכה לצלם טבע או אירועים, כי הצילום הגיע מהאהבה לאופנה, ולא לצילום." מהשיחה איתו ברור שלעסוק בדבר שאין לו תשוקה אליו, זו לא אופציה.

במה אתה הכי גאה?

"הצילומים עם כריסי טיגן הביאו להכי הרבה תגובות, קיבלתי המון שיחות טלפון ופידבקים. וזה היה רגע חשוב מבחינה רוחנית. התמונות בתפרסמו בפורים, יום של ניסים. הרגשתי שהצלחתי להגיע לאיזה פיק, ולהוכיח שזה אפשרי".

כריסי טיגן (צילום: טל עבודי)

אנחנו מדברים על העתיד, על ההתפתחות המקצועית ועל הדרישות מהתעשייה. עבודי ומשפחתו היו אמורים לעבור לפני הקורונה ללוס אנג'לס, לעבודה קבועה בסוכנות גדולה. "רציתי ללכת על זה למען השליחות שאני רואה במקצוע. אבל הקורונה הגיעה והתכנון ירד לטמיון".
לאורך השיחה הוא מזכיר פעמים רבות את אשתו, שנותנת גיבוי מלא, תומכת, ו"נתנה לי אור ירוק לטוס לחודש כשהייתה רגע אחרי לידה. אני מוקיר לה תודה יום יום שהיא מכילה אותי ונותנת לי את האפשרות לגדול ולצמוח".

אז מה עכשיו?

"עכשיו פני למשיח. אני מכין את עצמי להגיע למאה אחוז שלי כבן אדם, כבן של הקדוש ברוך הוא. אז החלומות של חו"ל, של להצליח וכל העניינים, זה עוד יקרה, אבל כרגע זה בהולד".

וכשאתה מדמיין את ההכי טוב. מה החלום?

"שהמשיח יבוא. שנוכל להיות באור הקדוש ולצלם את משה רבנו, יוסף, כל הצדיקים הגדולים".