היום בהיסטוריה: שרה איטה פלמן – חלוצת הפרדסנות בישראל

בשנים הראשונות לשיבת עם ישראל לארצו ענף הפרדסנות היה לענף היצוא העיקרי ויסוד מרכזי בתנופה הכלכלית של הארץ שהביא לפיתוחה. ניסיונות רבים נעשו בנטיעת פרדסים אך רובם לא שימשו כמקור פרנסה או לשם פיתוח כלכלי.

הראשונים לפיתוח ענף זה ולעודד את קידום הפרדסנות הייתה משפחת פלמן וביותר דיוק אם המשפחה שרה איטה פלמן. סיפורה של משפחת פלמן מתחיל באב המשפחה הרב דוד פלמן שנולד במזריטש ולמד בתלמודי תורה ובישיבות.

ר' דוד פלמן היה מהראשונים, שהצטרפו לתנועת חובבי ציון  והתחיל ר' דוד לחלום על עלייה לארץ. הוא עלה ארצה והצטרף לקבוצת עולים שהקימו את יסוד המעלה. לאחר זמן פרש ממנה וירד למושבות שביהודה והחל לחקור את מצב הפרדסים הנמצאים בסביבות יפו. ר' דוד רכש  פרדס צעיר בן ארבעים דונם שלא נגמרה נטיעתו, סמוך לכפר סומייל לא הרחק מהירקון (כיום ארלוזורוב פינת אבן גבירול בתל אביב).

אחרי קניית הפרדס, הוא חזר לאירופה והעלה את אשתו הצעירה ובניו הקטנים. ומלמד תינוקות ושוחט הביא עימו כדי שלא יהיה תלוי בשחיטת יפו. מאז הקדיש את כל כוחו וזמנו לפרדסו, שתלה בו תקוות רבות. הוא האמין אמונה שלמה, שעתידה הפרדסנות להיות ענף חקלאי חשוב לישוב העברי. אך ר' דוד לא זכה לראות את פרדסו ומפעל חייו מניב פירות. באחד מימי הקיץ הלוהטים לקה ליפמן במכת שמש וכעבור מספר ימים נפטר.

אישתו הצעירה שרה איטה נשארה לבדה עם שבעת ילדיה מוקפת בדואים ורחוקה מכל ישוב יהודי. שרה איטה שינסה מותניים ולקחה על עצמה להגשים את חלומו של בעלה לפתח את ענף הפרדסנות בארץ.

רחוב הפרדס בצפון תל אביב

שרה איטה התמודדה עם קשיים ומכשולים רבים. תלמידי חכמים אוהבי הארץ התירו לה לשוב למזריטש אך היא בשלה להגשים חלום בעלה לאחר שכספו של בעלה אזל מכרה את ספריו ותכשיטיה וביקשה הלוואה מרוטשילד. והייתה גם הראשונה להחזיר את ההלוואה.

עמלה של שרה איטה החל לשאת פירות (תרתי משמע) והתחילו ימים טובים בחיי משפחת פלמן. הבנים גדלו וגם הם טיפלו ביצירת אביהם. הבן הגדול פרסם ספר הדרכות כל כללי נטיעת הדרים בארץ ישראל.

בכל הארץ יצא שמם כמומחים לגידול פרי הדר, ובכל מקום בו נטעו פירות הדר באו לשאול בעצתם וקיבלו את הדרכתם. פרדס משפחת פלמן היה לתחנה ראשית לכל עובר ומקום לינה בימות הגשמים.

גם ערביי הכפר סומייל רכשו כבוד לשרה איטה וכשגורשה לטבריה במלחמת העולם הראשונה שמרו לה על הפרדס עד שתחזור. סית' שרה קראו לה.

לאחר המלחמה הבריטים השתמשו בשטח הפרדס לצרכיהם השונים. וכשתל אביב התרחבה נעקר הפרדס ועליו נבנו בתים ושכונות. ובאזור הפרדס נקרא רחוב ע"ש הפרדס העברי הראשון.

כשמלאו 50 שנה לפרדס חגגה מועצת העיר תל אביב והכתירו את שרה איטה "כחלוצת הפרדסנות". ביום ח' באלול תרצ"ו (26.8.36) נפטרה אם הפרדסנות בגיל 83.