פסטיבל ישראל 2022, יוצא לדרך ויתקיים השנה במועד חדש, בתאריכים 15.9.22-22.9.22 ובניהולם של המנהלים האמנותיים החדשים איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין. הפסטיבל מתקיים בהובלתו של המנכ״ל איל שר, ובהשתתפותה של יושבת הראש החדשה של הפסטיבל, עו״ד ענבר נכט.
השנה פסטיבל ישראל שמח וגאה לפתוח את המופע הבינלאומי המרכזי Sun and Sea – אחת ההפקות הכי מדוברות בעולם והזוכה הגדולה של הביאנלה בוונציה –לקהל הרחב ללא עלות.
העולם הזה שאתם מביטים בו מלמעלה הוא העולם של Sun & Sea – אופרה פרפורמטיבית שנוגעת במשבר האקלים. באלגנטיות, בערמומיות ומתוך רצון לחולל שינוי מציעה היצירה המרתקת הזאת דרך חדשה להתחבר לדיון על המשבר הגדול, ומצליחה להיות מהנה, ספקטקולרית ואפקטיבית בעת ובעונה אחת.
Sun & Sea הייתה הזוכה הגדולה של הביאנלה בוונציה ב-2019, ומאז התארחה בפסטיבלים הגדולים והחשובים בעולם.
הפסטיבל יתקיים בניהולם של המנהלים האמנותיים החדשים איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין ובהובלתו של המנכ״ל איל שר, ובהשתתפותה של יושבת הראש החדשה של הפסטיבל, עו״ד ענבר נכט.
עוד בפסטיבל:
רכבת לילה לאיזמיר – חגיגה מוזיקלית טורקית ישראלית: דיאלוג מתמשך ולא רשמי בין אנקרה לירושלים, בין איזמיר לתל אביב ובין איסטנבול לשדרות. משהו בצליל שמגיע מטורקיה מצליח להזיז אותנו ולהיות מקור השראה למוזיקאים מקומיים. על הציר הזה, שבין ישראל לטורקיה, נוצרה ונוצרת מוזיקה שהפכה לאחד מסימני ההיכר של האזור שלנו. לערב אחד חד-פעמי, חגיגי ומרגש במיוחד, מיטב המוזיקאים מכאן ומשם יתאחדו לבצע את המוזיקה הזאת על הבמה בקונצרט ענק שכולו הפגנת אהבה ומסיבה חסרת גבולות.
VHS ד"ש מהעבר – פרשנות בימתית לארכיון המשפחתי: לכל אחת ואחד שמורות בעומק המחסן או הבוידעם קלטות VHS נשכחות. קפסולות זמן בצבעים דהויים ובפריימים מרצדים שמספרים קטעי חיים – אירועים משפחתיים, טיולים, זיכרונות אבודים, תסרוקות מוגזמות, מילים ראשונות. הזמן העביר את הקלטות והזיכרונות האלה מהמדפים בסלון אל המדפים המאובקים של השכחה.
מקדש העין – מופע-תערוכה-טקס מחודש בהובלת גון בן ארי ואורן פישר: ב-1974 הקים שמואל פישר בדרום הארץ את "מקדש העין", בית תפילה שסוגד לעין החסרה של משה דיין, ומקום פולחן לממד "האין". המקדש היה סודה המומתק של הבוהמה. אבל ב-2021 המקדש התגלה בשלמותו בעיזבון של משפחת דיין, ושאלה חדשה בצבצה אל פני השטח – האם ייתכן שדיין קנה את המקדש לא כדי להיפטר ממנו אלא כדי לבצע בו עבודה מיסטית פסיכואקטיבית?
הילולה – חגיגה חסרת גבולות בין מרקש לירושלים (מרוקו-ישראל): על הבמה של תיאטרון ירושלים תיערך הילולה: פרשנות אישית ועכשווית של נטע אלקיים ועמית חי כהן שמותחים קו אופק בין מרוקו לישראל. למעלה מעשרים אמנים, ממרוקו ומכאן, יחברו יחד וייצרו בלנד בין חפלה, מופע מוזיקלי, קברט, תיאטרון דוקמנטרי וחמארה מודרנית. הקהל, שיישב יחד עם המופיעים על אותה הבמה, יהפוך לחלק מהותי מהחגיגה הגדולה, יארח ויתארח, בערב חד פעמי שנוצר במיוחד עבור הפסטיבל.
פתרונות נוחים לחיים מאושרים – מחול שמרכיב רהיט ומפרק תפיסות (צרפת)יצירתם של תיאו מרסיה וסטיבן מישל: הפגזות של מסרים שיווקיים בעולם רב-תאגידי מנסות לשכנע אותנו שהאושר הוא מוצר ושהחיים הנכונים הם רעיון על מדף שממתין שנרכוש אותו. בניסיון לערער על הטרנד האופנתי של עיצוב החיים הנכונים, האמן הוויזואלי תיאו מרסיה והכוריאוגרף והרקדן סטיבן מישל יצרו עבודת מחול פרפורמטיבית שמרכיבה (ואולי מפרקת) את הייצוג של "חיי יומיום טובים יותר" – במהלך המופע מרכיב הפרפורמר (שהוא בעצמו חצי אדם וחצי רהיט) את יחידת המדפים האייקונית של "איקיאה" – אותו תאגיד המבטיח "יופי לכולם ודמוקרטיזציה של העיצוב". הקונטקסט החדש הופך את הנחיות ההרכבה לשיר געגוע לטבע, לילדות ולחום אימהי.
פינוי – פעולה כוריאוגרפית של צורות התנגדות: כמעט כל יום מתרחש פינוי. על רקע כלכלי, ביטחוני, פלילי או פוליטי. פינוי מתוקשר ומתועד ופינוי שקט המתרחש בלילה. בכל המקרים זוהי קבוצה שעומדת מול ההון והלאום. אנשים שמאבדים את ביתם. דרך קומפוזיציה של תנועה, אדריכלות, וידיאו, מוזיקה וסאונד דוקומנטרי, באזור הדמדומים שבין מחול לאלימות, נחיה רגעים של פינוי בקנה מידה של 1:1.
1,000 דרכים – מפגשים עם הזר והלא מוכר. יצירה בשלושה חלקים (ארה"ב)יצירתה של להקת התיאטרון 600 Highwaymen: ב"1,000 דרכים" אין שחקנים, יש רק אתכם. שלושת החלקים של היצירה חוגגים ובוחנים את המפגש האנושי הישיר בשלוש דרכים. הדרך הראשונה היא שיחת טלפון, השנייה היא מפגש אחד על אחד על במת התיאטרון, והשלישית היא אסֵפה מצומצמת של קהל. בשלושת החלקים את החוויה מניעה שרשרת הנחיות פשוטות ובהירות.
נונה – התרחשות בימתית רבת-משתתפים בסלון: על שתי כורסאות שחוברו יחד, במרכז של סלון בשכונת נחלאות, שוכבת שרה סיגל ומסרבת לזוז כדי שלא יאבד הזיכרון. זה הסלון של נונה, סבתא שלה, שורדת שואה יוצאת דופן, שלא רצתה למות.
מסמך ללא שם – מופע יחיד שבו הכל נאמר מבלי להישמע. ארי טפרברג יושב לבד על הבמה מול המחשב האישי שלו, ומקליד בזמן אמת במסמך Google Doc. את מה שהוא מקליד אנחנו קוראים. הוא כותב את עצמו אות אחר אות: צולל לתיקיות נשכחות, מותח קישורים לעולם שסביבו, פותח את הטאבים של החיים שלו, משתף בתחושות וברגשות, ואומר הרבה מבלי להשמיע קול. בסוף הכול נמחק. נשמר בענן שבין ארי לבינינו, ומגובה בזיכרון המשותף. עד שייעלם גם משם.
קולו העדין של צליל החיוג – אב ובן נפגשים על במה ומחפשים שפה משותפת.
הם שניים על הבמה. הבן – במאי, רקדן ויוצר שאוהב לפתח מנגנוני במה ייחודיים, והאב – סוכן נדל"ן, ירושלמי בכל נימי נפשו, חצוצרן למגירה. הבמה היא מרחב הפעולה הפיזי והרגשי שלהם. שם, בטריטוריה שבה הבן מרגיש בבית והאב אורח, הם יכולים להיפגש, לדבר, לרקוד, לשיר, ללמוד וללמד זה את זה. שם הם יכולים (אולי) לזנוח תפקידים מסורתיים ואת זיכרונות העבר, ולאפשר לבמה להיות להם טריטוריה על זמנית, מרחב פואטי, שדה של ניסוי.
הווה מוחלט – מופע מאולתר הסוגד לעכשיו. אין אף אפליקציית ניווט שיודעת לקחת אותנו לכאן ולעכשיו. בניסיון להתחבר אל הרגע החמקמק והנשגב הזה, שכל הזמן משתנה, איתי זבולון ודניאל קורן יצרו מופע שפותח לנו דלת להווה. בעזרת תערובת מבריקה של הומור מושחז, נונסנס מבורך, מוזיקה, אלתור ויסודות מדיטטיביים תוכלו להתנתק מהכל ולחוות את הפלא הבלתי פוסק של העכשיו. עבודת מקור חד פעמית ואלכימית שתניע אתכם בין צחוק מופרע להסתכלות מפוכחת ומשתאה על ההווה.
תן למים לזרום – טקס של מוזיקה ומחול על ציר ישראל-יפן. רעידת אדמה במזרח יפן מזיזה צוותי הצלה במרחק של למעלה מ-10,000 ק"מ משם ומייצרת חיבור אנושי מפתיע בין מדינה קטנה במזרח התיכון לבין ארץ השמש העולה. החיבור נשמר לאורך עשור ודווקא מגפה עולמית מביאה אותו למימוש – בום פם, להקת סרף רוק לבנטינית מתחברת לאמנים ויוצרים ממסורות יפניות שצמחו באזור שבו רעשה האדמה, ומקליטה איתם מיני-אלבום משותף בשפה מוזיקלית חדשה. מופע שמזקק יופי מתוך חורבן ובורא מתוך סולידריות של יוצרים.
Cвобода (סבובודה)מנהלים אמנותיים: דריה גלר, דריה שולגה, יובל אור. עבור עולים ופליטים שמגיעים מרוסיה ומאוקריאנה בעקבות המלחמה המתמשכת, השאיפה לחופש היא הרת גורל. בשפות הרוסית והאוקראינית כאחת המילה לחופש היא זהה – –свобода (Svoboda האם ניתן ליצור כשחירותך בסכנה?
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים