אין עוררין על כך שבשנים האחרונות עבר המגזר מהפכה של ממש. נושאים שהיו בבחינת 'טאבו' ושאיש לא דיבר עליהם, לעיתים גם לא בחדרי חדרים, הפכו לשכיחים ומדוברים – ונראה כי הסרוגים למדו 'להתמודד' גם עם סוגיות שהשתיקה יפה להן.

עם זאת, יש סוגיה אחת – או שמא יש לומר בעיה – שעליה עדיין ממעטים לדבר, ולא בכדי. בעוד שניתן למצוא רבנים מוכרים בציבור הדתי המתייחסים (בצניעות הנדרשת, כמובן) בדבריהם ובפסיקותיהם למיניות, זוגיות, מגדר וכיו"ב, הרי ש'מצוות עונה' – החובה ההלכתית המוטלת על הגבר שלא למנוע מאשתו יחסי אישות – היא מצווה שמטבע הדברים ממעטים לדבר עליה, ובמיוחד אם קיים קושי רפואי לקיימה.

נכון, גם לגברים חילוניים לא קל לדבר על הנושא הזה. אין אונות, על כל דרגותיה, מעוררת אצל הגבר הממוצע תחושות בושה, מבוכה וחוסר ביטחון – והמציאות מלמדת כי רבים נמנעים מלשתף אחרים בבעיה, גם אם מדובר ברופא המשפחה.

אך באופן מפתיע, סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה גילה שני נתונים מעניינים. ראשית, כמות הגברים הדתיים שאינם שבעי רצון מנושא זה כפולה (!) מכמות הגברים החילוניים – 28% בקרב 'הסרוגים' לעומת 14% בקרב החילוניים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

נתון מעניין נוסף שעלה מהסקר הוא שרמת הנכונות למצוא פתרון לבעיה גבוהה יותר בקרב הציבור הדתי-לאומי. שיעור הגברים הדתיים שהיו מוכנים למצוא פתרון לבעיה עומד על כ-59%, בעוד שבקרב גברים חילוניים או חרדים מדובר בכ-45% בלבד.

את הפער הלא מבוטל בין הנתונים הללו אפשר אולי לתלות בהבדלי התרבות הקיימים בין הציבור הדתי לציבור החילוני. במגזר הדתי, יחסי זוגיות ואישות הם נושא שממילא 'לא עולה על השולחן' כדבר שבשגרה, גם לא בין חברים קרובים, וכאמור – לעיתים גם לא עם רופא המשפחה. בעקבות זאת, בעיות רפואיות אינטימיות (פיזיות ורגשיות) שהטיפול בהן פשוט וקל – אינן מטופלות כלל ואינן זוכות לפתרון, והדבר עשוי להסביר מדוע התופעה נפוצה יותר (פי שניים, כאמור) בציבור הדתי.

לפרטים נוספים לחצו כאן

בד בבד, מהסקר עולה כי הנכונות של הגבר הדתי למצוא פתרונות לבעיה גבוהה מזו של הגבר החילוני. בהקשר זה יש לזכור שעבור הגבר הדתי אין מדובר אך ורק במגבלה רפואית, אלא במכשול המונע ממנו לקיים את 'מצוות עונה', ובמקרה שלבני הזוג עדיין אין צאצאים, גם את מצוות 'פרו ורבו'.

ופה עולה השאלה המתבקשת: הגבר הדתי הממוצע לא מדבר על הנושאים האלו. מחמת הבושה הוא לא משתף את רעייתו, לא את חבריו, לא את אחיו, ואף לא את רופא המשפחה. כיצד יוכל אפוא לטפל בבעיה ולשפר את מצבו?

לטפל בבעיה בלי לדבר עליה

מומחי רפואה ברחבי העולם, ובעיקר בקרב אוכלוסיות שמרניות יותר, הבינו כי לא ניתן לטפל בבעיה באותו אופן שבו מטפלים בבעיות רפואיות אחרות. אין זה המקרה 'הקלאסי' שבו מכירים בקיומה של המחלה, נעזרים בחוכמת ההמונים, פונים לרופא, וכמובן נהנים מתמיכתם של בני המשפחה, של החברים ושל הקהילה. כאן, הבינו אנשי המקצוע, נדרש פתרון שונה בתכלית.

לפרטים נוספים לחצו כאן

ואכן, עד כה אושרו לשימוש כמה מכשירים ותכשירים אשר סייעו, כל פתרון בדרכו הייחודית, לגברים שנזקקו לטיפול בבעיה – חלקם ללא צורך בפנייה לרופא. אך המילה האחרונה בתחום, מסתבר, טרם נאמרה: התפתחות ענף ה-Med-Tech בשנים האחרונות, יחד עם פיתוחן של טכנולוגיות חדשות, הביאו לגילויו של פתרון חדש: ורטיקה.

את ורטיקה פיתחה או-מד מדיקל, חברת סטארט-אפ ישראלית השוכנת בטבריה ונהנית מהשקעותיה של קרן ARBELON. מדובר במכשיר רפואי ביתי חדשני, מוגן בפטנט, המאפשר טיפול בבעיה באמצעות אנרגיית גלי רדיו (RF). במאי 2021 אושר המכשיר לשימוש על ידי משרד הבריאות בישראל, והוא נמצא בשלבים האחרונים לקראת קבלת אישור ה-CE ובתחילתו של ניסוי גדול בארה"ב במסגרת ההגשה ל-FDA.

צילום: רן הלל

באו-מד מדיקל מציינים שני יתרונות מרכזיים. היתרון הראשון הוא הטכנולוגיה, שכאמור מוגנת בפטנט: בניגוד לפתרונות הקיימים כיום, המכשיר מטפל בגלי רדיו בתדר נמוך (RF), מחדש את רקמות הגוף, ולמעשה מטפל בבעיה עצמה ולא רק מונע את הסימפטומים.

היתרון השני של המכשיר הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד אצל הדתיים. הטיפול במכשירים אחרים, בתרופות או בזריקות, נעשה סמוך למועד שבו הגבר מעוניין להתייחד עם אשתו, ומטבע הדברים הספונטניות נפגעת. ורטיקה פועל בצורה שונה: הטיפול מבוסס על שימוש קבוע ורציף. לאחר שבועות ספורים ההשפעה באה לידי ביטוי, וניתן לראות שיפור גם ביום שבו לא נעשה כלל שימוש במכשיר. המשמעות עבור הגבר הדתי היא שהמכשיר מביא לתוצאות הרצויות גם בשבת, בה השימוש במכשיר אסור, ובנוסף – הספונטניות אינה נפגעת.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יתרון נוסף של המכשיר הוא שהשימוש בו אינו פולשני, אינו דורש מרשם רופא, וניתן לקנותו בצורה מקוונת ובדיסקרטיות – מה שהופך את הצעד הראשון בטיפול (ואת הטיפול עצמו) ליותר פשוט ופחות מביך עבור הגבר.

ניסוי קליני ראשון במכשיר, בהשתתפות 28 מטופלים במחלקת נוירו-אורולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, בהובלתו של פרופ' אילן גרינולד, הסתיים בהצלחה רבה – 89% הצלחה. פרופ' גרינולד מונה גם כמומחה בוועדה המייעצת לחברה, יחד עם שני אורולוגים מומחים נוספים – פרופ' יוזה חן ופרופ' קובי רייזמן.

סביר אפוא להניח כי נושא זה יישאר 'מתחת לרדאר' ולא ייכנס לרשימת נושאי השיחה בסעודת השבת – אך אין ספק שהבשורה הזאת, הגם שאינה מופצת בפרהסיה, צפויה לחולל פלאים בקרב משפחות וזוגות רבים בישראל.

לפרטים נוספים לחצו כאן