חיים את החלום: כשתשמעו איך נראות השנתיים האחרונות של משפחת שמעון, כנראה תצפו לפגוש דמויות אחרות.

בני משפחה שנודדים כבר חמש שנים במסע בעולם, ביקרו ב-50 מדינות, מתנדבים תמורת מגורים בחוות שכוחות אל בארה"ב, וישנים באוהלים מונגולים.
אז לא, לא מדובר במשפחה היפית אלא במשפחה חרדית לכל דבר ועניין, עם חמישה ילדים ואפילו אחת שנולדה תוך כדי הטיול.

השיחה עם אפרת מתנהלת כשהם בקליפורניה עם הבנות. לב טהור (15), עדי (11), אוריה (8) ושירת ים (עשרה חודשים).ואיפה הבכור? אמיתי רק בן 18, ונמצא בניו יורק בהכנות לפתיחת עסק משלו. אפשר להבין ברגע, מדובר במשפחה יוצאת דופן, שבה לומדים את העולם דרך הרגליים, הנסיעות, הנופים והחוויות.

תמיד חייתם ככה, באופן לא שגרתי?

אסף ואפרת גרו במודיעין, אפרת התעסקה בצילום ואסף ניהל את שירות הלקוחות של חברה מטבחים גדולה. הכל היה בסדר, אבל התחושה לא הייתה שהם חיים את החלום שהם מדמיינים. במשך שנה אפרת ניסתה לשכנע את אסף שאפשר אחרת. "אפשר לא לגור בעיר, אפשר לצאת ממירוץ העכברים. בסוף זה עבד".

הם השכירו את הבית, ארזו את המינימום האפשרי ויצאו לדרך. היעד הראשון היה סין. "תמיד סין נראתה לי מרתקת, אפילו רק מלנסות לקלוט איך כל מוצר שמגיע אלינו, מגיע משם". אפרת מתארת את הנחיתה דווקא בסין כלא קלה בכלל.

"לא מדברים שם אנגלית בכלל, ואפילו שפת הסימנים שלהם שונה. את מנסה לסמן שאת מבקשת מים לשתות, והם פשוט לא מבינים".

החום הקיצוני, הניסיונות לחסוך בחשמל והריחות של התמנונים המטוגנים ברחובות, גרמו להם לברוח די מהר. "כמה שהתלהבתי לפני, התאכזבתי כשהגענו. לא התכוננו אליה מספיק".

משפחת חדד שמעון המשיכה במסע למדינות שכל אחת מטורפת מקודמתה: סיביר-מונגוליה-שוב סין-פיליפינים-טאיוואן-ויטנאם-ניו זילנד-בלגיה-הולנד-קנדה-מקסיקו-בליז-ג'מייקה-הרפובליקה הדומיניקנית וארה"ב.

הם עוברים בין עשרות מדינות, באוטובוסים, טיסות, אוניות, רכבות, לפעמים ברכב שקנו ומכרו, העיקר להיות בתנועה.

כל כלי תחבורה מתקבל (צילום: אוסף פרטי)

איך אנשים מגיבים כשהם פוגשים אתכם?

"חלקם אומרים שאנחנו לא נורמליים, וחלק מפרגנים ומבחינתם אנחנו חיים את החלום". עם כמה שמסע כזה נראה נוצץ, כשמטיילים במשך שנתיים וחצי הנדודים הופכים לשגרה, ואתגרי החיים לא שונים מהאתגרים שיש בבית.

גם בטיול, צריך להתמודד עם שאלות כלכליות, חינוכיות, זוגיות. אבל תכלס, אפרת אומרת בחיוך, המריבה הכי גדולה של הילדים זה על לבחור את המיטה הכי שווה במקום החדש שישנים בו.

כמשפחה שומרת מצוות, איך מסתדרים?

"אם אין יין, סוחטים ענבים". זו אולי תשובה פרקטית, אבל היא מגלמת בתוכה את הלך הרוח של המשפחה הזו. שום דבר הוא לא ביג דיל. מתמודדים, מסתדרים, הופכים את הלימון ללימונדה ואת הענבים ליין לקידוש.

"השבתות שלנו תמיד מושקעות, מבשלים טעים, קונים את כל הדגים, הפירות והירקות שאפשר, ואם אין פלטה- מחממים את האוכל בשמש".

הם לא מוותרים על דג עם החלה בשבת, אז כשהם לא מצאו דג לקנות "הכנו רוטב אדום, שמנו טונה מקופסת שימורים, היה מעולה".

זכורה לך שבת מיוחדת?

אפרת מספרת על שבת שהגיעה אחרי שבוע שלם בו ישנו ביורט במונגוליה, בלי מקלחת. "הגיעה שבת, ומצאנו בקתה עם מקלחת! ההתרגשות הייתה ענקית". ומה עושים כשאין שום נר להדליק בהישג יד? "הילדים מצאו צמר גפן, שמן, והנה".

אחד הדברים המיוחדים שקורים במסע כזה הוא הקשר המשפחתי ההדוק. המשפחה שנמצאת 24/7 יחד, כבר חמש שנים רצופות, בכל תנאי מזג האוויר, בטיסות ארוכות, ובמקומות בלי נפש חיה מלבדם, הופכת לגרעין קשה ומאוחד.

"הקשר נהיה מאוד מאוד מאוד קרוב. הילדים חברים טובים מאוד, והקשר והמסירות שלהם אחד לשני הם דבר לא רגיל".

לדבריה, הקשר בין הילדים הוא מהדברים החשובים ביותר שקרו להם כמשפחה. הכל קורה תוך כדי תנועה, וביתם הקטנה נולדה תוך כדי המסע- בזמן שהיו בניו יורק.

לידה, מנוחה, וממשיכים לטייל (צילום: אוסף פרטי)

מהחיים הם בטח לומדים המון, יש גם לימודים פורמליים?

נשמע שהנושא הזה לא מטריד את אפרת, ולא כי חינוך לא חשוב בעיניה. גם כאן, הם לוקחים את הדברים בקלות. "היינו מלמדים את הילדים מספרי לימוד, ולאחרונה מוציאים חומר מהאינטרנט כי קשה לסחוב את הספרים בדרכים".

לכל דבר הם מוצאים פתרון פשוט, וכשאני שואלת מה קורה כשיש וויכוח, כשכל אחד מושך לכיוון אחר, היא עונה "פשוט מגיעים להבנה, ובודקים מה הדבר שכולנו נשמח בו".

יופי שלא ציפינו לו (צילום: אוסף פרטי)

נשמע שהכל בא בקלות. המעברים, החינוך, הכשרות. ובכל זאת, למה אתם מתגעגעים?

"ברור שמתגעגעים. ממש עכשיו ברגע זה, אני מתגעגעת מאוד למשפחה שלי, לחברים בארץ הגעגועים יכולים לתפוס אותנו בכל רגע, אבל הם מתחזקים ברגעים של משבר".

בטיול כל כך ארוך, חלק מהקושי טמון בעובדה שהאהובים שלך נמצאים בסיפור אחר לגמרי.

"בתקופות קשות בארץ, כשיש מלחמה, קשה להישאר אדישים. במצבים כאלה, אולי אפילו קשה יותר להיות רחוקים מאשר בארץ, כי כל המידע מגיע מהפרסומים והחשש לאנשים הקרובים לא פוסק. כל הזמן הפחד, מה איתם? איפה הם עכשיו?"

ומה נותן כוח, מה נקודות השיא?

"כשפתאום רואים דברים נפלאים שלא ציפינו להם. כוכבים מנצנצים, אגמים בגוונים מטורפים. החוויה של לקום בבוקר בג'ונגל ולשמוע את כל החיות מסביב. זה השיא".

קשר לא רגיל (צילום: אוסף פרטי)

כבר מתכננים עוד טיול כזה?

"יש לנו מלא חלומות הלאה, אבל כרגע אנחנו בתוך הטיול הזה.". הם חיים את החלום של היום הזה, ולא יודעים איפה יהיו מחר או בעוד חודש, אז המחשבה על חזרה עוד רחוקה.

וכשתחזרו, מה יהיה אחרת?

"כל התפיסה משתנה". אפרת עונה. "אבל אני יודעת שבאופן מעשי זה לא יהיה קל. ראיתי משפחות שחזרו מטיול כזה, וברגע נכנסים למרוץ. קשה להישאר מחוץ לאופן שבו העולם הרגיל מתנהל".

ואי אפשר שלא לשאול, מאיפה הכסף?

הם משכירים את הדירות שלהם בארץ, ולחלק היעדים בהם הם מטיילים התקציב מספיק. במקביל הם גם עובדים מרחוק– מפרסמים עסקים, נותנים יעוץ למשפחות לפני יציאה למסע, וגם חוסכים בדרך לא שגרתית:

הם מחפשים מקומות שמחפשים מתנדבים- החל ממלון בעיר מערבית לגמרי ועד חווה מבודדת, ומקבלים מגורים בתמורה. "אבל לא מוותרים בשום מחיר על לישון במקום נקי ולאכול אוכל מזין".

מתנדבים תמורת מגורים (צילום: אוסף פרטי)

ומה תמליצו למשפחה שאתם עושים לה חשק? טיפים?

לבוא לדבר איתנו!