היום בהיסטוריה: 85 שנה להקמת קיבוץ טירת צבי

"כשהכול היה מוכן, החברים החלו לרקוד. הצטרפו חברי בית אלפא וכל השאר, חברי המשקים, העוזרים והנוטרים, הפועלים השחורים והמקצועיים, כולם רקדו, מעגלים מעגלים, שרו, ולא הפסיקו לרקוד. אברהם הרצפלד שר את שירו "שורו הביטו וראו…" והחברים הוסיפו "לא נותקה עוד השלשלת".

תארה בהתרגשות מרים שטראוס את הרגעים לקראת העלייה לקרקע של הקיבוץ הדתי הראשון, והישוב הראשון שהתיישב מדרום לבית שאן. קיבוץ טירת צבי שבכ"א בתמוז תרצ"ז (30.6.37) היום לפני 85 שנים עלה לקרקע כחלק מיישובי חומת ומגדל.

כ-10 ק"מ מדרום לבית שאן, נמצאה חווה חקלאית. במרכז החווה ניצב מבנה דו-קומתי בנוי לבני בוץ, שכונה ע"י המתיישבים "הטירה", החווה הוקפה בחומת לבני בוץ.

הטירה של טירת צבי (זלוטן קלוגר/לע"ם)

על שמה של הטירה ובתוספת שמו של הרב צבי הירש קלישר מראשוני חובבי ציון ומהרבנים שתמכו בעליה לארץ וראו בישובה את "אתחלתא דגאולה", נקרא המקום "טירת צבי".

לאחר העלייה על הקרקע, החלו החברים בהכשרת הקרקע וטיפול במעיינות, שהמים הזורמים מהם בחופשיות גרמו לביצות ולמחלות.

פעמיים הותקפה טירת צבי שהייתה נקודה מבודדת ונתונה להתקפות מצד הערבים.

בפעם הראשונה בימי מאורעות תרצ"ו -תרצ"ט (36-39) בליל כ"ח באדר תרצ"ח חוליית מחבלים חדרה לתוך הקיבוץ ובקרב גבורה הדפו חבריי הקיבוץ את החולייה.

בזכות העמידה הזו, בחרה מפקדת ההגנה להפנות לטירת צבי את קפטן צ'רלס אורד ווינגייט ("הידיד") שכאן החל בפעולותיו "מחוץ לגדר".

שוטרים יהודים במשטרה הבריטית (זלוטן קלוגר,לעם)

חבריי הקיבוץ החלו לעבד את השדות שמסביב לקיבוץ. אך ערביי הסביבה חיבלו בפרדסים והציתו את השדות. בשמירה על השדות נפל חבר הקיבוץ שלמה שכטר.

ההתקפה הגדולה השנייה שגם אותה הדפו חברי הקיבוץ עם עזרה משמים ארעה אף היא בחודש אדר בו' באדר א' תש"ח (16.2.48) עד היום מציינים חברי הקיבוץ את יום זה כפורים טירת צבי.

בנוסף להתמודדויות הביטחוניות התומדדו החברים עם הקדחת, חום הבקעה, בעיות חברתיות וחינוך. למרות כל זאת הפך הקיבוץ לאבן שואבת להכשרת צעירים מבני עקיבא מהארץ ומהעולם להתיישבות בארץ.

בתקופת מלחמת ששת הימים הופגז הקיבוץ ובמלחמת ההתשה ניסו מחבלים לחדור לקיבוץ. לאחר המלחמות החל הקיבוץ להתבסס כלכלית, חברתית וענפי המשק וחיי הרוח והחינוך התפתחו.