ילדים חווים משבר שנמשך חצי שנה – שנה במהלך גירושי הוריהם. המשבר מתחלק לרוב לחמישה שלבים, שהם שלבי אבל לכל דבר ועניין: הכחשה, אשמה, כעס, ייאוש והשלמה. הם נוטים להאשים את עצמם בהתפרקות המשפחה ומפנטזים כי הוריהם יחזרו זה לזו. החשש הנפוץ ביותר בקרב הילדים הללו הוא שאחד ההורים ינטוש אותם. בהיעדר תמיכה מתאימה מההורים ומהסביבה המשבר עלול להתארך ואף לפגוע בילד בצורה בלתי הפיכה.

השפעת הגירושין על בנים ובנות שונה. קשיי הבנים מתבטאים לרוב בבעיות התנהגות, מרדנות, אימפולסיביות, מריבות ומכות, חוסר תפקוד בבית הספר, צעקות על ההורים וכדומה. לעומתם, בנות מביעות עצבות ודיכאון בצורה בולטת יותר לעין. בנות נוטות להיעזר בצוות החינוכי ובסביבה התומכת ונמנעות מעימותים וחיכוכים. הבנות מושפעות בעיקר ממצבה ומתפקודה של האם ופחות ממצבו של האב, אם כי היעדרותו עלולה לגרום לירידה בדימוי העצמי שלהן עם הזמן.

כלים להתמודדות עם גירושין

תנו לילד הזדמנות לבטא את עצמו, גם אם מדובר בכעס ועצב. אל תבטלו את תחושותיו. דברו אתו ועודדו אותו לבטא את עצמו גם במילים ולא רק במעשים. שאלו אותו איך הוא מרגיש ונסו לעזור לו אם הוא אינו מצליח למצוא את המילים בעצמו.

נסו להשתחרר מהצורך להאשים את בן זוגכם בכל הסבל שאתם עוברים. ככל שתעשו זאת מהר יותר, תוכלו להתפנות לצרכים של ילדכם ולעזור לו. תנו לילד את התחושה שאתם תמיד שם בשבילו והביעו את זה במילים.

אל תנהלו את המאבקים עם בן הזוג על גבם של הילדים. רבים פוגעים בילדים ובאמצעותם הם רוצים לפגוע בבן הזוג. הימנעו מלעשות זאת. אתם תמשיכו הלאה עם הזמן, לאחר הגירושים. אצל הילדים עלול להתפתח נזק בלתי הפיך. כמו כן, אל תעבירו מסרים אחד אל השני דרך הילדים.

אל תשאירו את הילד ב'חשיכה'. עדכנו אותו בפרטי הגירושין (בהתאם ליכולת הבנתו), אך אל תיכנסו לפרטים ספציפיים מדי. נסו להעביר לילד מסר ברור כי ההחלטה שלכם סופית ואל תטעו בו תקוות שווא שיש סיכוי שתחזרו, אפילו אם נראה לכם שהתקווה תשמח אותו.

חשוב מאוד לשמור על שגרת היומיום של הילד. מסגרת תעזור לו לחזור לשגרה מהר יותר. הכניסו ללוח הזמנים שלו פגישות קבועות עם ההורה הלא משמורן ונסו, עד כמה שאפשר, לדאוג שהפגישות יתקיימו כמצופה, כדי שהילד לא יתאכזב.

השלימו עם רגרסיה התפתחותית. אם מדובר בילדים קטנים (פעוטות וגיל גן) המשבר שלהם יכול לבוא לידי ביטוי ברגרסיה התפתחותית (כדוגמת הרטבת לילה) ובעיות התנהגותיות. חשוב מאוד לא לכעוס עליהם ולגלות מידה ניכרת של סבלנות ואיפוק.

בקשו עזרה. אם אתם רואים שהילד מתקשה להסתגל, אל תהססו לבקש עזרה. אם יש צורך, שלחו אותו לטיפול או אימון אישי. השאירו את צוות ביה"ס בתמונה (מורים, יועצים, מנהלים) כדי שיבינו מהיכן נובעות הבעיות ויסייעו ככל יכולתם.

ערכו עם הילד שיחה מדי ערב ובה בקשו ממנו עדויות לכך ששני ההורים אוהבים אותו. עדויות קטנות הנתפסות כמובן מאליו: התה של הבוקר, סיפור לפני השינה וכדומה. כל פעולה כזו שההורה עושה עבור הילד משמעה בחירה של ההורה, שבאה ממקום של דאגה ואהבה. ככל שילד יצליח לצרוב תמונות כאלה בזיכרון, הן תהוונה חלופה לתמונות הגירושין ותעלנה את הדימוי העצמי שלו.

ד"ר זיוה שגיא היא דוקטור לפסיכולוגיה. מאמנת אישית ומטפלת בשיטת ד"ר שגיא בילדים, מתבגרים ובוגרים עם הפרעת קשב וריכוז; מאמנת לשיפור הזוגיות; מנחת סדנאות להורים, לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז וסדנאות למורים ולמנהלי בתי ספר; מאמנת אישית/קבוצתית בארגונים להתמודדות עם הגורם האנושי. מרצה בטכניון ביחידה ללימודי חוץ.