שופטי בג"ץ הורו לעצור את התקציב לישיבות בטענה שועדת שקד מתמהמהת מעבר לזמן הסביר. בשנה האחרונה הוקמו אין ספור ועדות בנושאים שונים אך מתוכם בחרו שופטי בג"ץ לעקוץ דווקא את האוכל של בני הישיבות ומלגות לאברכים.

אם בית המשפט רואה לעצמו את הזכות להתערב בהחלטות שלטוניות ראוי היה שיערוך דיון האמיתי סביב הבנת חשיבות עולם התורה למדינת ישראל, במקום זה בוחרים השופטים להכות בכיס. בכך הוא ממקם את בני הישיבות בתחתית החברה שהרי הם נטל כלכלי על הציבור ומשתמטים מהשרות הצבאי.

כנגד זה עלינו לצעוק בקול גדול -הישיבות ממלאות תפקיד לאומי שאין כדוגמתו. אנשים יושבים במסירות נפש ולומדים תורה. הלימוד שלהם מזכה את העם כולו. התורה משפיעה גם בצד הנגלה של הקמת משפחות לתפארת והן בצג הנסתר של עידון החיים. לא יתכן שיענישו אדם רק בגלל שבחר ללמוד תורה (ובאותה נשימה נאמר שמי שלא לומד ומשתמט ראוי לעונש הן מצד חוק שרות חובה והן מצד שהוא פוגע בעולם התורה כולו)

אי אפשר לוותר על התפקיד הלאומי של הישיבות. אנו חיים במציאות דינמית כאשר הטכנולוגיה מתחדשת ומפתיעה ופורצת כל דמיון. ההתחדשות מערערת על המוסכמות ודברים שהיו ברורים ופשוטים ונחלת הכול הופכים למסופקים. מה שהיה נכון אתמול כבר אינו בהכרח מקובל היום. תנודות אלו גורמות לחוסר יציבות רוחנית ולהתרוצצות בין עולמות שונים.

בישיבה משתדלים לבנות אנשים עם חוט שידרה המסוגלים לעמוד איתן מפני הרוחות הסוערות. יציבות נפשית נבנית על ידי עמל תורה המפגיש את האדם עם מי הדעת ומעורר אצלו את הרצון להיטיב. המפגש עם עומק החיים שולח גלים פנימיים המכים באדם ומובילים אותו להתבוננות אחרת על משמעות החיים. לימוד בבית מדרש עוצמתי גורם לגיבוש זהותו הערכית של הלומד ולבנין אישיות יציבה. אין זה רק עניין אישי של בחור הישיבה אלא החברה הישראלית בכללותה מרוויחה לטווח ארוך שכבת צעירים בעלת זהות ערכית ולאומית מגובשת ויציבה אשר מקרינה על הציבור כולו. הם בונים קהילות אשר משפיעות חסד ואהבת ישראל. מדינת ישראל לאורך כל השנים הכירה בכך והוקירה את השליחות הלאומית שיש למפעל הגדול הזה ותרומתו לחברה הישראלית.

נקודת המוצא לכל דיון על תקציב ושיויון בנטל חייבת להתחיל מההכרה שהישיבות הם צורך לאומי.

==

הרב אריאל בראלי הוא ראש מכון משפט לעם בשדרות ומרבני דרך אמונה. המאמר יתפרסם בעולם קטן.