כבר למעלה מעשור, שבמשך שבוע המתחם הירושלמי בטלביה מתקשט כולו. בית הנסן, הידוע כמבנה שהיה בעבר בית חולים למצורעים, משמש היום כבית לאומנות, יצירה ותרבות. בשבוע האחרון התקיים שבוע העיצוב ירושלים- אירוע הדגל של בית הנסן, ואירח עשרות תערוכות, מיצבים, מופעים ופרויקטים ייחודיים, בהשתתפות למעלה מ-150 מעצבים ומעצבות ישראלים ובינלאומיים.

שבוע העיצוב (צילום: דור קדמי)

הנושא השנתי "לעת עתה" עסק בזמניות של העיצוב, ובשאלה כיצד ניתן להשתמש בזמן שעובר ככלי ליצירה ולהשפעה. המיצבים השונים עסקו בנושא הזמן, בחיבורים בין עבר הווה ועתיד, בין מלאכות קדומות לחדשנות, ובין מסורות עתיקות לתפיסות משתנות.

המקום היה עמוס מבקרים לאורך כל השבוע, שהגיעו מכל רחבי הארץ. בהשוואה לאירועי תרבות אחרים המתרחשים בירושלים, את הכיפות וכיסויי הראש היה אפשר לספור על יד אחת. מי כן היו שם? מעצבים, אמנים, סופרים, תיירים, וכל מי שמרגיש קשור לסצנת התרבות הירושלמית. את השבוע סגרה להקת הג'ירפות בהופעה, עם הלהיטים "והיא עולה לגג" ו"יש לי חור בלב בצורה שלך".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

VID-20220703-WA0045

פרויקט "השדכן" בהובלת דניאל נחמיאס, עוסק בחיבור בין עבר לעתיד ברמה הפיזית ממש, ומפגיש בין בעלי מלאכה מהגיל השלישי למעצבים ירושלמים צעירים.
אחד המוצרים שנוצרו במסגרת הפרויקט הוא Dio-composition סט נדוניה בהשראת מיחזור, זמניות ודת. הסט הוא פרי עבודתן של טובה פנרי, אישה חרדית העוסקת במחזור וגפן ימיני, מעצבת תעשייתית.
השתיים יצרו פריטים הנותנים ביטוי לחומרים השונים- הזמניים והנצחיים- שאנו מקבלים בירושה מהדורות הקודמים. הפרויקט עוסק במחזור וביהדות, ועוסק בשאלת ההתגלגלות שעוברים חפצים ומסורות במהלך השנים ובשינויים שהם עוברים. את הפריטים המסורתיים ובעלי הערך הן יצרו דווקא מפלסטיק, חומר המתקשר לתעשייה המודרנית, ומזוהה עם כמויות הפלסטיק הנשארות אחרינו בעולם.

מיצג נוסף שעוסק בזמן ובעולם היהודי, הוא הפרויקט של דב אברמסון, שמציג את הפרקטיקה היומיומית של לוח השנה היהודי. על גבי סדרת תמונות, מסומנים תחת כותרות שונות ימים חשובים בלוח השנה, ללא נימוק או הרחבה עליהם. יום כיפור וספירת העומר מסומנים שניהם תחת הכותרת "ימים שאסור לשמוע בהם מוזיקה"- אך בלי שלמתבונן יש את היכולת להבין שמדובר ביום אחד קדוש מחד, ובתקופה שהונחלו בה מנהגים מאוחרים מאידך.

זימנא- הפרויקט של דוב אברמסון

אחד המקומות הכי מעניינים היה דווקא ה"פחת". זהו מרחב אליו מגיעות כל שאריות חומרי הגלם, ומוצאות לעצמן בתים ושימושים חדשים. למעשה, גם הפסולת והחומרים שאין בהם שימוש הופכים להיות לחלק מהתערוכה ומספרים סיפור משלהם. בערב האחרון של שבוע העיצוב, הפחת הופך למקום המעניין ביותר.

ה"פחת". המקום בו השאריות מקבלות חיים חדשים

המבקרים מוזמנים לקחת באופן חופשי את השאריות מהמתחם וליצור מהם כרצונם. דווקא שם, שבבי העץ, חתיכות הפלסטיק ושברי החרס הופכים ליצירה חדשה ועצמאית. המבקרים זוכים להזדמנות להסתכל על החומרים בעיניים של מעצבים, ותוהים "אולי גם אני יכול?". אחרי ההתפעלות מהמיצגים, ההשראה ואולי אפילו קנאת הסופרים, המבקרים הרנדומליים הופכים לרגע ליוצרים בעצמם שיכולים גם הם ליהנות מההפקר. כך, הפינה הצדדית של כל הפסולת המיותרת, מתגלה בבמה המרכזית של השבוע.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2022-07-03 at 14.39.02