וריאציה חדשה של עבודתה המונומנטלית של נעמה ערד, "הר הצופים". העבודה, שהוצגה לראשונה בשנת 2010 בבצלאל, מוצגת כעת במסגרת התערוכה "לפני מי", באוצרותו של ידידיה גזבר. ב"הר הצופים" מציבה ערד בין הצופה לבין דימוי של הר רשמור וילון משי בגוון ורדרד, מעין פרוכת רכה החוצצת בין המבט לבין אחד הסמלים המוכרים ביותר של התרבות האמריקאית.
מאחורי הווילון מופיעה האנדרטה המנציחה את האבות המייסדים של ארצות הברית, אך פעולת הכיסוי מערערת את תחושת הוודאות והמונומנטליות שהדימוי מבקש לשדר. במקום סמל יציב ומוכר, נוצר מרחב של שאלה והתבוננות מחודשת. אלא ששם העבודה מפנה אותנו למקום אחר לחלוטין: הר הצופים.
העבודה הוצגה לראשונה בקמפוס בצלאל, במקום משכנו הקודם, שבהר הצופים. הבחירה לקרוא לעבודה בשם זה, בעוד שבמרכזה מופיע דווקא הר רשמור, יוצרת מפגש מסקרן בין שני מקומות ובין שני דימויים הנושאים עמם מטען תרבותי והיסטורי.
בתוך תערוכה העוסקת בפרוכת, בגילוי ובהסתרה, הווילון של ערד אינו רק מסתיר אלא גם חושף. דווקא פעולת הכיסוי מפנה את תשומת הלב לאופן שבו דימויים לאומיים, אנדרטאות ונופים מקבלים את משמעותם. היא מזכירה שכל סמל נשען על בחירות של מה להציג, מה להבליט ומה להותיר מחוץ לפריים.
מה שנראה במבט ראשון כמחווה לאנדרטה אמריקאית הופך בהדרגה לעבודה על כוח, על זיכרון ועל האופן שבו אנו מביטים בעולם ומעניקים משמעות למה שנמצא מול עינינו.
תגובות