התגובה התקיפה של בנט וחברי הבית היהודי, שנטשו את נאומו של נשיא האיחוד האירופי מרטין שולץ כשהם קוראים לעברו קריאות ביניים, הייתה החזרה חלקית של הכבוד היהודי שאבד לנו בשנים האחרונות.

אחרי ששולץ פיזר שקרים לפיהם ישראל מונעת מהפלסטינים מים או שמטילה מצור על עזה קם בנט שלא הסכים לשמוע עוד את השקרים האלה. מאוחר יותר הבהיר כי הוא אינו מוכן לשמוע שקרים של זרים בכנסת ישראל, בטח שלא בשפה הגרמנית.

צפו: חברי הכנסת של הבית היהודי נוטשים את המליאה

האקט עצמו של נטישת האולם לא הצטלם בצורה הרואית כמו למשל כשגריר ישראל באו"ם חיים הרצוג ז"ל, קרע את החלטת העצרת לפיה הציונות היא גזענות. אבל עדיין הוא יכול להצרב בתודעה הציבורית כנקודת מפנה בהסתכלות הישראלית. צריך לזכור שמדובר בסיטואציה לא פשוטה, עבור נציג ממשלה ישראלי. לא מדובר בסתם נציג של מדינה זרה אלא בראש האיחוד האירופי, שייתכן והיא המעצמה הגדולה ביותר, אפילו יותר מארצות הברית. אך בנט הבהיר כי גם לאורח מכובד ככל שיהיה יש גבול. אינך יכול להתארח בביתו של מישהו ולהטיח בפניו קללות כאילו הוא גנב או רוצח.

במשך עשרות שנים מנהלת ישראל יחסי חוץ פחדניים שלא לומר גלותיים, בפחד מפני מה יגידו האמריקנים או האירופים. בפריימריז בבית היהודי ובמערכת הבחירות דיבר בנט רבות על כך שהציונות הדתית חייבת להפסיק להיות ילד הכאפות של הפוליטיקה הישראלית. היום במעשה אמיץ בכנסת, הוא העלה מדרגה ואמר כי מדינת ישראל צריכה להפסיק להיות ילד הכאפות של האיחוד האירופי.