על פי התאריך הלועזי, 6 ביוני, היום לפני 40 שנה יצא צה"ל למבצע 'שלום הגליל' שלימים נודע כמלחמת לבנון ואחר כך כמלחמת לבנון הראשונה.

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ממשיך בפרויקט המיוחד לחשיפה והנגשה של חומרים ארכיוניים מהמלחמה ומתיר היום לפרסם שני פרוטוקולים מיום פרוץ הקרבות. הראשון הוא דיון בלשכת הרמטכ"ל על היציאה לפעולה, והשני הוא דיון בפיקוד צפון בהשתתפות ראש הממשלה, אחרי פרוץ הקרבות ולפני  כיבוש הבופור.

הרקע למבצע הוא התבוססות ארגון אש"ף בלבנון ופעילות מחבלים נגד ישובי הצפון. הטריגר למלחמה היה התנקשות בחייו של שגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב, שנותר משותק (ומת מפצעיו 21 שנה לאחר מכן). בתגובה צה"ל יצא לתקיפה בלבנון שהפכה למבצע שהפכה למלחמה ארוכה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

40 שנה למלחמת לבנון (ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

דיון מטכ"ל בלשכת הרמטכ"ל, 5.6.1982

הרמטכ"ל (רא"ל רפאל איתן): אנחנו התכנסנו בשביל שלא יהיה משעמם לנו, שאנחנו פה בעבודה. בהזדמנות זו, אז גם נעדכן אתכם במה שקורה אחרי הניסיון – ניסיון ההתנקשות בשגריר, קיבלנו אישור, המלצנו וקיבלנו אישור לתקוף בלבנון, ולהתחיל ביעדים בתוך ביירות. שני יעדים, ועוד מספר יעדים בדרום לבנון, סה"כ 11 יעדים. תוך כדי התכנסות לקראת קביעת ה-זמ"מ (זמן מעל מטרה) הסתבר שמזג האוויר לא מאפשר, בהתחלה הוא לא אפשר בכלל, בהמשך התברר שאפשר רק חלק מהיעדים, כלומר את היעדים שבביירות.

ואז קבעתי שאם אי אפשר את הכל ואפשר רק חלק אז ביירות עדיף. אם אפשר בדרום, ואי אפשר בביירות אז לא נעשה ונמתין. אז בסופו של דבר התאפשר בביירות וקצת בדרום, כשלקראת ערב נפתח פה ושם מזג האוויר ואפשר התקפה של יעדים.

אלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי: התקיפה בדרום הייתה לאחר שהמחבלים ירו ארטילריה.

הרמטכ"ל: כן אבל זה היה המשך. הם התחילו לירות על זה כשאנחנו תקפנו בביירות.

ראש אגף אפסנאות אלוף יוחנן גור: הם התחילו בקיצור.

הרמטכ"ל: ראש אג"א, תלוי כמה אחורה אתה הולך. אז הם התחילו בלונדון ואנחנו התחלנו בתקיפה אבל אתה יכול.

דרורי: זה משנה.

הרמטכ"ל: לא זה המשנה כרגע. כרגע אחרי זה התגובה הוחלטה בישיבת ממשלה ביום שישי בבוקר, אבל שהסתבר שאפשר לתקוף חלק ואת החלק של ביירות- הלכנו ותקפנו את החלק של ביירות.

כוחות צה"ל בלבנון (יואל קנטור, לע"ם)

לפנות ערב ובלילה אתמול נהרג חייל. התפיסה של אין התשה הוא גדול מאוד, וזהו רק בגלל הבוקר ועל זה תהיה ישיבת ממשלה הלילה ולדעתי, גם לפי התרשמותי, גם לפי מה שאמר לי רוה"מ הבוקר, הממשלה תחליט לממש את התכנית של הרחקת הקטיושות והתותחים מיישובי הצפון. בלילה, על מנת קצת להרתיע, חיל האוויר פעל בהנחה ואם קוברות. בהתחלה קבענו את הזמם לשעה 8:00 בבוקר. מזג האוויר אפשר, אבל במחשבה שנייה החלטנו לעשות דיון אם לתקוף או לא. בסופו של דבר מסיבות של, מסיבות צבאיות בלבד, החלטתי להרים טלפון לרוה"מ ולהגיד לו- אני משנה את דעתי…

…

ואני ממליץ כן לתקוף, כלומר הוא- רה"מ קיבל את מה שאמרתי לו, פעם לא פעם כן, לפי שיקולים, אני שאלתי אותו יש עליך לחצים מדיניים, אתה חושש מלחצים מדיניים, אבל שאלתי אותו- אם- מה הלחצים אז הוא אמר אין שום לחצים, והסיכוי בערב להחליט חיובי, אז הוא אמר לי, אז הוא התחיל לספור לי, מי ומה הוא אמר, הסיכוי הוא, כמעט כולם יצביעו בעד, אם לא כולם, כי ביום שישי כולם היו תקיפים מאוד גם על פעולה יבשתית, לא רק תקיפה אווירית, אז אמרתי לו, אם זה המצב אז אני חוזר בי מההמלצה הקודמת ואנחנו נלך ונתקוף.

עוד אנחנו מסיימים את הוויכוח נכנסת התראה שהמחבלים קיבלו לפתוח באש ביוזמתם.

כל הדיון שערכנו, כאילו שהם עמדו מאחורי החלון והאזינו לו, ואמרו אם זה ככה אז אנחנו נירה, והם ירו ואנחנו מאותה שעה העלנו זוג בשביל ליראות אם ואולי נוכל לאתר את היורים והתקיפות החלו בשעה 11:00 ונמשכות עד עכשיו, וכל זה מהבוקר, הוא כבר בהכנה- הכנת הסיוע והתקיפה למבצע ולפי זה נבחרו היעדים ולפי זה אנחנו מטפלים בהם, שיש לנו אפשרות, שהיא שונה מ-"אורנים" האורגינל, לחצות עם כוחות את הקווים, מחר במשך היום כשהמטרה היא להשתלט על המעברים והגשרים וקו כאוכבה-חצביה, עד מחר בערב, ומזה להמשיך את התנופה במרכז ובמערב, לא ב-כאוכבה חצביה, אלא אם הסתבר שזה לא מביא, מקרב התנגשות עם הסורים.

הרמטכ"ל: אז הערב תהיה ישיבת ממשלה של כוחות נעים מאתמול בלילה, מגייסים אנשים לפי הצורך ואני מניח שבשעות הקרובות, אולי בעוד שעתיים-שלוש הקרובות, נחליט את הזמן שבו תתגייס אוגדה 49 גם…

ראש אמ"ן אלוף יהושע שגיא: סיכמת כבר את השעה.

הרמטכ"ל: בסדר, ואז, גם אם הממשלה תחליט לא, נניח שהיא תחליט לא, אז אוגדה 49 תתגייס ותבוא ל-ימ"ח וזה יהיה תרגיל גיוס, ואולי תשהה יממה, נראה מה שיהיה, אם לא- אם הממשלה תקבל את ההמלצה לפתוח בפעילות להרחיק את הארטילריה והקטיושות מיישובים, אז 49 לדעתי, החל מסביבות הצהריים מחר בבוקר, יתחילו להופיע ראשוני הטנקים שנע על שרשראות ברמה.

שרון, רבין ורפול בלבנון (ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

דיון בפיקוד צפון בנוכחות ראש הממשלה בגין, 6.6.1982

מנחם בגין: נתקלנו?

הרמטכ"ל: היו היתקלויות פה קטנות לא גדולות.

בגין: מה הולכים פה זה טנקים?

הרמטכ"ל: טנקים ונגמ"שים. חיל רגלים ו-נגמ"שים וטנקים.

בגין: אבל כולם ממוכנים.

הרמטכ"ל: כולם ממוכנים. זה כוח אחד. פה גשרי הליטני ואח"כ הוא ממשיך לזהרני לקו שהממשלה צריכה להחליט אח"כ לעבור בו, הקו- זה כוח אחד.

בגין: פה יש גשר?

הרמטכ"ל: פה יש כמה גשרים.

בגין: ואין חשש שיפוצצו את זה?

הרמטכ"ל: בינתיים אין. בינתיים אין אנחנו שומרים על זה.

בגין: פה צריך לתפוס עם צנחנים את הגשר לאבטיח לכם. יפרסו…

הרמטכ"ל: לא, ביום אנחנו לא עושים את זה. ביום לא. אבל אנחנו מיירטים ארטילריה, וממטסים. חוץ מזה יש לנו גשרים. אם הם יפוצצו, אבל הם לא…

בגין: יש לכם טרנזיסטור, אפשר למצוא טרנזיסטור נשמע ב13:00 חדשות. אנחנו צריכים להחליט – האם למסור את ההודעה הזאת ב-14:00 או ב-15:00.

הרמטכ"ל: כדאי למסור מה שיותר מאוחר אפשר לפנות ערב.

בגין: אני רציתי ב-17:00, שהב"ט אמר שייתכן והוא יבקש להקדים.

הרמטכ"ל: לא.

בגין: לא, אז זה בסדר.

הרמטכ"ל: מה שיותר מאוחר.

בגין: אנחנו כבר השארנו את הבופור מאחורינו?

שגיא: לא, אנחנו עוד לא הגענו לבופור.

בגין: הבופור שרואים אותו ממטולה הוא כל כך קרוב כמו על כף היד רואים אותו.

הרמטכ"ל: הוא 8 ק"מ בסה"כ. עוד מעט, עוד מעט הכוח יהיה מאחוריו. עוד שעתיים וחצי.

שגיא: עכשיו, ערפאת נמצא בבירות, אנחנו מניחים שערפאת לא יודע מה קורה.

בגין: 6:30 בבוקר קיבלתי מכתב מרייגן, מכתב אדיב, אבל מבקש לא לעשות שום דבר. השיבותי לו, הסברתי לו את המצב, וסיימתי- אנחנו נקיים את חובתנו הקדושה. אמרתי- בבוקר אתייעץ עם חבריי תהיה ישיבת ממשלה, עם מכתב של רייגן אז הברכיים יתחילו לרעוד, אז לא רועדות.

בגין: אנחנו הודענו איך שהוא לסורים שאנחנו לא רוצים לתקוף אותם?

שגיא: לא.

הרמטכ"ל: שום דבר לא הודענו עד הרגע הזה ולא נודיע כל זמן שנדע שהם לא יודעים מה קורה. למה לתת להם אינפורמציה?

בגין: נכון. אבל הם לא יודעים כלום, הם יכולים לפתוח באש.

הרמטכ"ל: לא

בגין: לא?

הרמטכ"ל: לא עכשיו, לא בשלב הזה, לא בשלב הזה.

בגין: בוא נשמע חדשות חבר'ה.

(השמעת חדשות ברדיו השעה 13:00)

אריק שרון במלחמת לבנון (ארכיון צהל במשרד הביטחון)

הרמטכ"ל: לכשנרצה להודיע, אז נודיע ככה – כוחות צה"ל פתחו היום בסריקות קרקעיות לאיתור והשמדת מקורות האש וריכוזי המחבלים מהם נורת אש זה מספר ימים על יישובינו באצבע הגליל. החשוב הוא- הסריקות, שלא יבינו שזאת פעולה כאילו לכבוש שטח.

הרמטכ"ל: עכשיו, הדבר השני הוא בתשובה לשאלה ענה כתבנו, כתבינו.

בגין: בתשובה לשאלת כתבנו.

הרמטכ"ל: כן. ענה דובר צה"ל. כי ברמה"ג שורר שקט, אין בכוונת צה"ל לפעול נגד הסורים בגולן או בלבנון. יחד עם זאת ננקטו וננקטים גם בשעה זו כל הצעדים הצבאיים הנדרשים.

בגין: טוב, המכתב שלי לרייגן, שממנו הוא כבר ילמד מה אנחנו רוצים לעשות. אני כותב לו שאנחנו רוצים להוציא את כל הישובים שלנו מטווח האש.

הרמטכ"ל: מה אמרו הנציגים שהיו אצלך ב-11:00?

בגין: כולם, הסיעות הקטנות לא היו שום ספקות, אבל המערך אמר זה שהתגובה הייתה בסדר, אולי הם היו מציעים דרך אחרת, אבל הייתה כבר תגובה. ולאחר שאני אמרתי לו את שם המבצע- "שלום הגליל" והמטרה היא כמו שכתוב שם, ואין אחרת ואנחנו לא עולים עכשיו על ביירות. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, תלוי, התקבל על דעתו.

הרמטכ"ל: אבל היום אתה יוצא עם איזה הודעה לעם?

בגין: לא, אני אראה, עד הערב נראה, אם יש לי פה אפשרות להסביר דברים לרדיו אז אני אקליט.

הרמטכ"ל: אני אצא לשטח עוד שעה.

בגין: נו, אז מה אני אשאר לבד?

הרמטכ"ל: אתה תישאר לבד, אברשה יישאר איתך, ודובר צה"ל יעזור. ור' אמ"ן ישמח להישאר פה.

בגין: אתה הולך לראות את החיילים?

הרמטכ"ל: לראות את המפקדים בשטח.

בגין: אני מקווה שגם אני אוכל לראות אותם.

הרמטכ"ל: אנחנו נוכל להטיס אותך לאחת המפקדות בשטח, אבל אתה עובר גבול, לבנון.

בגין: אל תדאג, אמנם פעם עברתי את הגבול, משה דיין ז"ל העיר לי בישיבת ממשלה, שזה לא נאה בשביל ראש ממשלה לעבור גבול בין-לאומי, אני לא חושב שזה נאה.