בשבוע שעבר עלה לרשת ריאיון של אורית נבון עם גבר דתי שהחליט לעבור ניתוח לשינוי מין. בראיון ציין אותו אדם שהוא רוצה לשמור על צביונו הדתי, אף כשהוא נראה כמו אישה.

בתגובה לראיון הנ"ל, כתב הרב אברהם סתיו בפייסבוק: "צאו רגע מן הפוזיציה. עזבו שניה שמרנות מול פרוגרסיביות. הריאיון הזה הוא ספר מוסר של יראת שמיים, של היכולת לקבל קלפים לא פשוטים מנקודת מבט הלכתית, ולהתעקש להישאר חלק מן הסיפור של עבודת ה' למרות כל הקשיים והמחירים. בעיניי זו קדושה".

כששאל אחד מהמגיבים את הרב סתיו מדוע מכל המילים הוא בחר דווקא לתאר את זה במילה "קדושה"? הוא ענה לו- בגלל התנועה נגד הזרם. "קדוש יאמר לו".

מעניין. אפילו מעניין מאוד. מה המקור של הרב סתיו ש"התנועה נגד הזרם" היא קדושה? הרב סתיו אמנם ציטט מקור, אך לא בשלמות ובהקשר הענייני: "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַ‍ִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָ‍ִם". [ישעיהו, ד, ג]

הפרקים הראשונים של ישעיהו עוסקים בחטאים שהביאו לחורבן בית המקדש וירושלים. מהפסוקים עולה שהיו חטאים רבים בענייני צניעות ועריות. מי שנשאר בירושלים אחרי החורבן, מסביר הנביא, הרי זה סימן שהוא לא חטא בענייני צניעות ועריות.

אולי אפשר להבין מהדברים שהוא הלך נגד הזרם. אבל באיזה עניין? הוא שמר על עצמו ולא הפקיר את ההלכה והתורה בשביל הרצונות האישיים שלו.

נראה שמי שהיה הולך נגד הזרם של התורה בזמן החורבן, לא היה נשאר בירושלים וככל הנראה לא היה נאמר לו "קדוש".

ננסה לחפש מקור אחר שממנו ניתן ללמוד הגדרות לביטוי "קדושה". בתחילת פרשת קדושים כתוב בתורה: "קדושים תהיו כי קדוש אני". רש"י במקום מבאר: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה"

רואים שהמונח קדושה מגיע דווקא על ידי התרחקות מכל הקשור לענייני עריות. למעשה הקדושה היא ממש לא הליכה נגד הזרם.

הקדושה היא יציבה. קדושה היא נצחית. קדושה היא תמיד אמיתית. היא לא תלויה בזרם חולף כזה או אחר. היא לא שייכת למסגרות של זמן. הקדושה היא כללית – היא מקיפה את כל המצבים ואת כל האנשים והיא תמיד רלוונטית.

מה שבטוח זה שהיא לא משתנה לפי ראות עיני המשתמש. התורה היא ודאי קדושה. השמירה על ההלכה, ללא יוצא מן הכלל, זה ודאי אבן בוחן להגדרת קדושה.

בתורה אנחנו מצווים שלא ללבוש לבוש של אישה. אני תמיד הבנתי שמדובר על בגדים פיזיים. אני משער שכשאדם מדביק לעצמו – באופן מלאכותי ע"י טיפול כזה או אחר – איברים של אישה, זה חמור הרבה יותר. מכל מקום – מעשים על הרצף הזה הם ודאי לא קדושה.

האדם הקדוש הוא לא זה שהולך נגד הזרם, אלא זה שנותן לזרם להרים אותו. הוא מתעלה לאור הזרם. איזה זרם? זרם החיים של העם היהודי שמופיע בתורה. זרם חיים שאומר בגאון – אנחנו לא מבלבלים בין איש ואישה.

אכן, מאוד מצער שישנם אנשים שחווים קשיים בתחום הזהות המינית. אלו התמודדויות קשות מנשוא. עם זאת, זה לא נותן לגיטימציה למעשים שמנוגדים לתורה.

עם ישראל הוא עם קדוש. עם ישראל מכיר את חשיבותו של התא המשפחתי הנורמלי [כשהכוונה ב"נורמלי" זה – על פי המודל הראשוני של התורה – אדם וחווה – איש ואישה, ועל פי הציווי של התורה].

אני חושש שהאמירה של הרב סתיו היא זו שהולכת נגד הזרם. נגד הזרם של היהדות. אני מקווה שאנשים ששומעים וקוראים את דברי הרב אברהם סתיו לא יסחפו בזרם שלו. זה נראה כמו זרם שמי שייסחף יגיע למקומות רחוקים מאוד מהקדושה.

=======

שילה מרום הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בקשת