היום בהיסטוריה: פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

לאחר עליית הנאצים לשלטון גלי עליה גדולים החלו לעלות מגרמניה לארץ ישראל למעלה מ-130 אלף יהודים הגיעו לארץ.

'סכנת' העלייה שנגדה ניהלו תעמולה במשך שנים אנשי הוועד הפועל הערבי והמועצה המוסלמית העליונה נראתה עתה מוחשית ביותר. המאבק לעבודה עברית נשא פירות. המוסדות המיישבים רכשו אדמות רבות ברחבי הארץ.

בנוסף לכך הערבים בארץ קיבלו רוח גבית מעליית הנאצים לשלטון וקיוו לקבל תמיכה במלחמה בבריטים. לאור כל זאת החברה הערבית תססה ובאה בדרישה לשלטונות המנדט להגביל את מכסת העולים, לאסור רכישת הקרקעות, ולהקים ממשלה לאומית ערבית.

בשלב הראשון ממשלת המנדט דחתה את דרישותיהם והחברה הערבית קראה להפגנות ומהומות שנמשכו לסירוגין במשך שלוש שנים, לימים מאורעות אלו יקראו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. (36-39)

המרד פרץ בשבוע שלאחר חג הפסח בכ"ג בניסן תרצ"ו, (15.4.36) תקפה קבוצה מאנשי עזא-דין אל קאסם מכונית של יהודים בכביש טולכרם-שכם. שניים נרצחו ושניים נפצעו, ארבעתם עולים מסלוניקי. אלו נחשבים לנרצחים הראשונים במאורעות אלו.

כעבור יומיים נקמו חברי "ההגנה הלאומית" (שמו הראשון של האצ"ל) את הרצח כשהרגו שני ערבים בפתח תקווה. בימים שלאחר מכן פרצו מאורעות דמים ו-16 יהודים נרצחו.

הוקם נמל בתל אביב

ההנהגה הערבית קראה לשביתה כללית, שנמשכה במשך חצי שנה אך פגעה בעיקר בערבים.

היהודים לא עמדו מנגד. הוקמו ישובים פעמים רבות כתגובה לרצח יהודים. הוקם נמל תל אביב והעבודה העברית פרחה.

בתחילה נחלקו הדעות ביישוב האם יש להגיב למאורעות ולהשיב מלחמה. האצ"ל קרא להשיב בטרור וכך פעלו עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף ויעקב רז. ראשי היישוב קראו להבלגה אך ככל שנמשכו המהומות שינו את גישתם.

ארגון ההגנה הקים את "הנודדת" יחידה נודדת שמטרתה להגן על היישובים מבחוץ ולהפתיע את האויב בטרם יבוא. הוקמו פלוגות הלילה בפיקודו של "הידיד" אורד וינגייט. ויהודים רבים התגייסו למשטרת המנדט כנוטרים.

בתחילה הבריטים גילו יד קשה למאורעות אך ככל שנמשכו המאורעות ומלחמת העולם השנייה עמדה לפרוץ נכנעו הבריטים לדרישות הערבים וכעבור שלוש שנים בחודש אייר תרצ"ט ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה פירסמו את הספר הלבן השלישי שאיים להרוס את כל המפעל הציוני.