"לא היה לי קל" כך מתאר הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר, את ימיו הראשונים כתלמיד בישיבת ההסדר. בראיון ל"סרוגים" במהלך כנס אסופות הוא חוזר לרגעים שבהם הסתובב סביב בית המדרש ובכה, מספר מה גרם לו להישאר וחושף את המסר שלדבריו חסר כיום בעולם הרבנות.
צפו בראיון המלא
"אל תחשבו שההתחלה בישיבה קלה"
"ברור שרוב תורתי רכשתי כאן" אומר הרב "למדתי מראשי הישיבות ומהרבנים הגדולים שהיו פה, שהעבירו את מסורת התורה מדורות קודמים".
"אני רוצה לומר לכל הבחורים שלא יחשבו שבחור מגיע לישיבה והכול הולך בקלות. תמיד בהתחלה יש קשיים".
בהמשך דבריו חשף הרב זיכרון אישי מיוחד: "אני זוכר את הימים הראשונים שלי כאן הייתי הולך מסביב לבית המדרש ובוכה. כל כך קשה לשבת יום שלם ולעמול בתורה".
הרב מוסיף כי דווקא ההתמודדות היא שבונה את האדם: "חז"ל אומרים שהתורה שנלמדת מתוך מאמץ ויגיעה היא התורה שנשארת. מתוך הקשיים והעמל האדם צומח".
לא להיות פלגנים
בהמשך השיחה הסביר הרב כי אחד המאפיינים הייחודיים של הישיבה היה החיבור בין עולמות שונים בתורה.
"הישיבה תמיד חיברה בין גדולי תורה מכל הגוונים. ראש הישיבה הרב גולדוויכט זצ"ל שילב בתוכו עולמות רבים, והמסר שקיבלנו היה לא להיות פלגנים".
לדבריו, זו אחת מאבני היסוד של תורת ארץ ישראל.
"תורת ארץ ישראל היא לדעת לקבל את כולם, להכיל את כולם ולהיות עם כולם".
"רב אסור לו להיות מגזרי"
הרב קישר בין החינוך שקיבל בישיבה לבין תפקידו כיום כרב הראשי לישראל.
"אם אתה שואל אותי היום בתור רב ראשי - רב אסור לו להיות מגזרי מדי".
לדבריו, רב צריך לדעת לדבר עם כל חלקי החברה הישראלית.
"צריך לדעת לדבר עם חילונים, עם חרדים, עם הציבור הציוני-דתי ועם כל אדם באשר הוא. להבין את הצרכים של כל אחד ולדבר בשפה שלו".
בסיום הראיון סיכם הרב כי את היכולת הזאת קיבל כבר בשנותיו בישיבה.
"אני חושב שישיבת כרם ביבנה נתנה לי את הבסיס למקום הזה להכיל את כולם, לדבר בשפה של כולם ולהיות יחד עם כולם".
עם זאת הדגיש: "בסופו של דבר, הדבר המרכזי שרב צריך הוא לגדול בתורה ולדעת תורה".
תגובות