היום בהיסטוריה: יום שישי השחור – ארה"ב מתנערת מהקמת המדינה

שמחתם של אנשי הסוכנות על פגישת טרומן-ויצמן נמשכה רק עשרים וארבע שעות. בפגישתם התחייב טרומן לוויצמן כי ארצות הברית תומכת ותתמוך בהקמת המדינה היהודית.

אך ביום שישי ח' באדר ב' תש"ח (19.3.48) 24 שעות לאחר אותה פגישה, הודיע שגריר ארצות הברית באו"ם וורן אוסטין כי ארצות הברית צרפת וסין חוזרות בהן מתמיכתן בתוכנית החלוקה והן ממליצות על משטר נאמנות זמנית בכל ארץ ישראל בחסות מועצת הנאמנות של האו"ם.

החלטת ארצות הברית הגיע על רקע הדיווחים המגיעים כל שבוע וכל יום על הנעשה בארץ. יום קודם בז' אדר ב' (18.3.48) הותקפה שיירה בחזרה מהמושבה הר טוב. סיפור שיירת הל"ה עדיין הדהד וכל יום הותקפו ישובים מבודדים. המלחמה בדרכים נראתה ככישלון.

היישוב היהודי עוד לא התאושש מהפיצוץ בבן יהודה, המוסדות הלאומיים והפלסטין פוסט.

ראשי היישוב, אבא הלל סילבר, שרת, ויצמן ובן גוריון הוכו בהלם. תחושת בגידה חריפה ניקרה בהם. "יום שישי השחור" קראו לאותו היום.

טרומן: הדיפלומטים שלנו אנטישמיים

אליהו אילת שגריר ישראל הראשון בארצות הברית סיפר לימים:

"לא ידענו מה עלול לקרות ביום השישי השחור. לא ידענו שזה יקרה באותו היום. כמה סימנים לפני זה נתנו דווקא יסוד להניח שהמצב הרע, שלפניו עמדנו לפחות בחודש וחצי האחרון, קצת שופר."

טרומן רתח מזעם והאשים את אנשי מחלקת המדינה שהלכו אחרי גבו והכשילו אותו ואת מדיניותו. טרומן חשש "כי עתה וייצמן יחשוב שאני שקרן". בזיכרונותיו כתב טרומן: "לצערי עלי לומר אחדים מהדיפלומטים שלנו ושל הבריטים נטו להשקפות אנטישמיות"

בכוחנו אנו תקום המדינה גם עתה לא נקבל על עצמנו עוד שום שלטון זר. נכתב באותיות קידוש לבנה בכותרת העיתון דבר.

את תחושות הציבור הביא העיתון בידיעה קטנה יותר (מצ"ב כל הידיעה)

"רגש של מרירות עמוקה תקף אתמול את היישוב כולו עם הידיעה המדהימה על הסתלקות ארצות הברית מהתמיכה בחלוקה. עם זאת הורגש מיד בכל מקום ובכל החוגים שלא השתררה מבוכה, ביישוב המכיר ומרגיש כי לפניו אך דרך אחת, המשך הלחימה הנמרצת… על הקמת המדינה היהודית ללא סטיה…"

דוד בן גוריון פרסם הודעה קצרה:

אנו המכריעים בגורל הארץ. אנו הנחנו המסד למדינה יהודית ואנו נקים אותה. העיקר שנדע מה אנו רוצים ונפעל ללא רתיעה בהתאם לרצונו ההיסטורי של עמנו

איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים, כן כולם יודעים.