אנא אל תאכל אוזני המן, וזאת בגלל שלוש סיבות: א. אין לזה מקור. ב. זה לא בריא. ג. המחירים מאמירים.

א', אין לזה מקור – אין שום מקור קדום על מנהג זה. לכן אין לזה כוח של מנהג. כמובן, אחרי שנהגו, נכתבו דרשות רבות, שהן דברי מוסר יפים, אך לא מנמקים מנהג חדש. וכמובן נשאלת השאלה: מה הקשר בין עוגיה זו להמן, ובמיוחד לאוזניו. אם כן, המקור הוא ביידיש "המן טאַש", כלומר כיסוני המן, וכנראה המקור של היידיש הוא מהגרמנית Mohntasch, כלומר כיס פרג.

ב', אין זה בריא. יש שם הרבה סוכר, שומן, קלוריות. כידוע, יש לאכול מזון בריא, כמבואר ברמב"ם הלכות דעות פרק ד', כי הנהגה בריאה היא מדרכי ד', והרי יש ללכת בדרכי ד', כמבואר שם בפרק א'.

כמובן, אוזן המן אחת לא תזיק, אך אנו אוכלים די מזון לא בריא כל השנה, אז אין ענין להוסיף עוד, מתוך אמונה שיש בזה מנהג ישראל טהור וקדוש.

ג', המחירים מאמירים. פעם המחיר של 1 ק"ג אוזני המן, נע בין 50-30 שקל. עתה הוא אמור להגיע עד 140 שקל. לכן אל תקנה אלא במחיר זול או אל תקנה בכלל.

הרי יש מנהג לאכול דג בשבת, ובכל זאת הביא המשנה ברורה: "אם מוכרי הדגים מייקרין השער, נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו" (שו"ע או"ח רמב מ"ב סק"ב).

יש אפילו סיפור שכך עשו פעם בווילנא, אז באו הדייגים להתחנן בפני הגאון מווילנא לביטול התקנה, אך הוא לא ויתר. כשהם יצאו, העיר להם: זכרו, גם לכם, אסור לאכול דגים.