כולנו מעריכים את הרב אליעזר מלמד ואת עבודתו התורנית, עם זאת יש לנו ויכוח איתו על כמה וכמה נושאים שבנפשה של האומה. כל הכותרות על "חרם" רק מנסות לחסום את הדיון החשוב שחשוב מאוד לנהל אותו נכון.

כאלף רבנים התכנסו בשבוע שעבר בירושלים. ראשי ישיבות ודיינים מכל הארץ ציונים וחרדים, חסידים וליטאים, מכל המפלגות ומכל מגוון הדעות בעולם התורה. היו שם נציגים של רבנים מכל העולם.

כל העוצמה הזו חושבת שהחוקים שהממשלה הזאת מקדמת בענייני גיור וכשרות ועוד הם סכנה גדולה לעם ישראל. הרב אליעזר מלמד חולק על כולם ומפרסם ברבים שהחוקים הללו טובים, אם אנחנו חושבים שהוא טועה, חובה עלינו לפרסם את דעתנו ברבים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב שמואל אליהו על רפורמת הגיור. ארכיון

הבעיה היותר גדולה היא שהרב אליעזר מלמד אפילו לא ישב איתנו לשמוע את דעתנו. גדולי הרבנים שדנו בעניין ישבו ושקלו את השיקולים החשובים כמו שצריך לעשות, הקדישו שעות רבות לעניין, הקשיבו אחד לשני, התייעצו עם יועצים משפטיים שונים על ניסוח החוק, מודעים לגודל האחריות הציבורית המוטלת על כתפיהם.

על זה נאמר בגמרא "אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמַּקְשִׁיבִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לְקוֹלָן שֶׁנֶּאֱמַר 'הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי'. וְאִם אֵין עוֹשִׂין כֵּן – גּוֹרְמִין לַשְּׁכִינָה שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר 'בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה וְגוֹ'". (שבת סג).

אני ישבתי בנושא הזה עם הרב דרוקמן ורבנים נוספים שמתנגדים לתוכניות, ישבתי גם עם הרב יעקב מדן והרב ראם הכהן שחושבים הפוך ממני ושמעתי בקשב רב את דעתם. גם הם שמעו בקשב רב את דעתי, והכל בסדר גמור. כך צריך להתנהל ויכוח בין תלמידי חכמים.

אם זה לא היה עניין ציבורי כל כך חשוב, היינו מסתפקים באמירה של הדברים בארבע עיניים. מכיוון שהרב אליעזר מלמד מפרסם את דעתו ברבים, חשוב לנו שהציבור יבין שהוא מייצג דעת יחידים. חשוב שהציבור ידע כי רוב מוחלט של רבני ישראל, חושבים שחוק הכשרות וחוק הגיור הם סכנה גדולה מאוד לשלום בית ישראל.

לדעתנו הוא טועה בזה כמו שהוא טועה בהעזתו לפרוץ גדרות בענייני היחס לרפורמים. גדרות שהיו גדורים מאות שנים על ידי גדולי הדור. אפשר לשנות מה שהיה, זה מחייב דיון בן גדולי הדור, לא החלטה של אדם יחיד.

יש פה מחלוקת שחייבת להערך, אי אפשר יותר להסתיר אותה. אין פה "חרם" ואין פה מלחמה. הבירור שחייב להיעשות.

הגמרא אומרת על תלמידי חכמים שעוסקים בסוגיות הרות גורל כאלה כי הם נראים לרגע כאילו אויבים אבל לא להיבהל, זה רק נראה כך. הם באמת היו אוהבים ויהיו אוהבים. "אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲפִי' הָאָב וּבְנוֹ הָרַב וְתַלְמִידוֹ שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בְּשַׁעַר אֶחָד נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה, וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר 'אֶת וָהֵב בְּסוּפָה' אַל תִּקְרֵי בְּסוּפָה אֶלָּא בְּסוֹפָהּ" (קידושין ל:)