אין דבר ישראלי כמו הקיבוץ. הסרט "4 שעות ביום" עוסק בחוויה הקיבוצית של האמהות שמוסרות את ילדיהן לטיפול בבית הילדים כבר כשהם בני שלושה ימים בלבד. את הסרט תוכלו לראות ממש בקרוב בכאן 11.
אמהות חלקית
על פי שיטת "החינוך המשותף" שהייתה רווחת בקיבוצי ישראל עד שנות התשעים, הילדים שהו עם הוריהם רק 4 שעות בכל יום. ביתר הזמן הם שהו בבתי הילדים ובבתי הספר, וישנו מחוץ לבית ההורים.
הסרט חוזר אל האמהות שנאלצו בשם האידאולוגיה, להיפרד מתינוקיהן כבר כשהיו בני שלושה ימים, וכך וויתרו על חלק משמעותי מחוויית האימהות. בסרט עולות השאלות – כיצד הן תופסות את אימהותן כיום? איך השפיעה השיטה על דפוסי הקשר שלהן עם ילדיהן, אז והיום? איך הן חיות עם הבחירות שעשו, בחירות שהן חלק מזהותן, ומהם הרגשות והערכים שמלווים אותן סביב אימהותן הייחודית?
את הסרט יצרו איילת דקל ואוריין צ'פלין, על בסיס ספר שעוסק בנושא, אותו כתבה צ'פלין.
______________________________________
הסרט "ארבע שעות ביום" ישודר ב-כאן 11 במוצאי שבת, 12 בפברואר, בשעה 21:15 לאחר מהדורת החדשות.
תגובות
אכזריות כי ההורים שם חיפשו נוחות
תגיד לי איפה היית כשלמדו את ההיסטוריה של הקמת הקיבוצים? על איזה נוחות אתה מדבר? עבדו כל היום !וגרו באוהלים ללא שרותים. איזה נוחות?
הרעיון המטופש הזה דפק את האמהות שלי לגמרי. היום אין בין הבנות שלי קשר כי ישנו בבתי הילדים. בדיאבד זה היה טמטום נוראי. מנסיון. ועוד.....ועוד....
הרבה ילדים ניצלו בזכות הלינה המשותפת וגם לא מעט אמהות. יש ילדיים שנפגעו, אבל סביר שהיו הופכים לילדי כאפות בכל מערכת. והאמהות, נו. זה כבר סיפור מורכב.