פרשת יתרו: משה רבנו מתעסק בעניין הגיור פעמיים, ובשתיהן הוא עושה צעדים שאנחנו היום לא כל כך אוהבים לעשות.

הפעם הראשונה קשורה לפרשת בא, שם הוא מקבל את הערב-רב בגיור המוני, היום לא אוהבים את רעיון הגיור ההמוני, אבל משה רבנו עשה אותו, ודוד ושלמה עשו אותו, ויהושע כנראה גם עשה גיור המוני… זוהי נקודה אחת למחשבה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2022-01-20 at 06.59.17

אך הפעם נתמקד ביתרו. יתרו מגיע. "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", למה יתרו רוצה לדבוק בנו? האם בגלל שהוא רוצה את האמונה בה', האם יציאת מצרים גרמה לו לאמונה בבורא עולם, ואז זה מצוין, או שהוא רוצה את הטובות שהיו לנו, והוא רוצה ליהנות יחד איתנו. זה לא ברור: "ויחד יתרו" נעשה בשרו חידודים חידודים מרוב התרגשות, ממה? "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל", אולי הוא רוצה ליהנות מהטובה הזאת, ולכן הוא בא אל משה, זה גיור שאנחנו לא כל כך רוצים היום.

מצד שני, בהמשך הדברים יתרו אומר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים", הוא מכיר בקב"ה, והוא רואה את גדולת ה'. אם כן יתרו מדבר בשתי קולות, מחד "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים", על אמונה בה', וזה מצוין, ומאידך הוא מדבר על כל הטובה, וזה פחות רצוי בעינינו.

מה הכוח המניע הפנימי יותר? את התשובה לא נמצא בפרשתנו, אלא בפרשת בהעלותך, כשמשה רבנו מנסה לשכנע את יתרו להישאר עם בני ישראל ולא לחזור הביתה, אומר לו משה "ויאמר, אל נא תעזור אותנו… והיה כי תלך עמנו, והיה הטוב ההוא אשר יטיב ה' עמנו – והטבנו לך", משה מפתיע אותנו, הוא לא מעביר ליתרו שיעור אמונה, משה אומר ליתרו כדאי לך, שווה לך להישאר אתנו, בשביל כל הטובה.

משה רבנו משתמש בשני גיורים שבימינו מתרחקים מהם, גם גיור לשם תועלת, וגם גיור המוני. אמנם לא פוסקים הלכה על פי סיפורים, מצד שני זהו 'מעשה רב', זה בוודאי שווה הרבה מחשבה, שהרי אלו מעשיו של משה.