היום בהיסטוריה: האצ"ל מחדש את המרד בבריטים

"בני ישראל, נוער עברי!

אנו עומדים בשלב האחרון של המלחמה. אנו עומדים בפני ההכרעה ההיסטורית של גורלנו לדורות.

ממשלת בריטניה הכריזה, כי אין אפשרות לפעולות הצלה, באשר הן "תפרענה להשגת הניצחון". היא לא הסתפקה בהשקפה שטנית וזדונית זו; במו ידיה כתבה את פרקי הדמים בתולדות ההעפלה העברית: פטריה, מאוריציוס, סטרומה".

כרוז האצ"ל

האצ"ל מיישר קו עם לח"י

בליל ז' שבט תש"ד הודבק בכל הארץ כרוז ארוך מטעם האצ"ל הקורא להפסקת שיתוף הפעולה עם השלטון הבריטי. שיתוף הפעולה החל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בהבנה כי עיקר החזית היא מול גרמניה וציר הרשע, ובתקווה כי בריטניה תגמול על כך בשחרור ההגבלות על העלייה. אך ככל שהתקדמה המלחמה וראו אותה סופה וממדי הנורא בתולדות עמנו הלכו ונחשפו, הבינו אנשי האצ"ל כי הבריטים אינם מתכוונים לממש את הבטחותיהם.

וכך כתב מנחם בגין בספרו "המרד": "מסע ההשמדה של היהודים באירופה ונעילת שערי הארץ בעצם ימי ההשמדה הביאו במישרין לידי הצתת אש המרד".

כל פעולה קרבה את קץ המנדט

אומנם האצ"ל הצטרפו ללח"י שמלכתחילה ראו בבריטים את האויב העיקרי. אך בהצטרפות האצ"ל המאבק קיבל תנופה ועוצמה רבה. כעבור שנים עשר יום החלו בפעולות ופעולה רדפה פעולה. היעד הראשוני והסמלי היו משרדי העלייה בירושלים, תל אביב וחיפה. לאחר מכן משרדי מס הכנסה עד לפעולת הפעולות גולת הכותרת בפגיעה בסמלי השלטון הבריטי הפריצה לכלא עכו, ותליית הסרג'נטים. כל פעולה והתקפה קרבה את סוף שלטון המנדט, והביאה לסיומו.

איתן לבני מי שהיה קצין המבצעים של רוב הפעולות שיצאו בימי במרד, כתב בספרו: "… כל שעשיתי לאחר ימי המחתרת וקום המדינה, לא היה בו כדי להשתוות לימי המרד שעברו על בני דורי וחברי למחתרת…"

וכך, בעוד הרכבות דוהרות למשרפות, בארץ ישראל קם העם היהודי מהאפר והאבק ובעוז רוחו זוקף את קומתו.