היום בהיסטוריה: שני המסתערבים של הפלמ"ח נתפסים ומוצאים להורג

גדעון בן דוד נולד וגדל בעירק וראה בה את עתידו. אולם הפרעות הדיכוי וההשפלה שעברו על יהודי עירק גרמו לו לרצות להשתחרר מחיי הגלות וההשפלה ולעלות לארץ ישראל. ובקיץ תש"ה (45') התחפש לערבי והגיע ארצה דרך עירק סוריה וירדן. במבצע י"א הנקודות במוצאי יום הכיפורים תש"ז יישב יחד עם חברי הגרעין שלו את קיבוץ בארות בנגב.

גם דוד שמש נולד וגדל בעירק אך תמיד חלם לעלות לארץ ישראל הצטרף לאחיו שישב בקיבוץ בית השיטה. למרות התנגדות הוריו יצא דוד אל ארץ ישראל והצטרף אל אחיו. לאחר שהוריו עלו ארצה נפטר אביו ודוד עזב את הקיבוץ והלך לתל אביב לעזור לאמו. כשאמו הסתדרה חזר לחבריו לבית השיטה והיה מסור לכל משימה שהטילו עליו.

כשפרצה מלחמת העצמאות התגייסו גדעון ודוד למחלקה הערבית של הפלמ"ח.

ביחידת המסתערבים

המחלקה הערבית הכשירה יהודים רבים יוצאי מדינות ערב למשימות מודיעין בקרב הערבים, חבר'ה אלה נקראו "המסתערבים". היחידה פעלה בארצות ערב, וכן בשטחים שהיו תחת שלטון הערבים בארץ ישראל.

מיד לאחר קבלת תכנית החלוקה, בעצרת האו"ם, החלה תסיסה בישוב הערבי בארץ, בירושלים הוצת המרכז המסחרי והיה חשש שגם ערביי יפו ינסו לצאת בתהלוכת הפגנה גדולה לכיוון תל אביב.

"דוד וגדעון יצאו ליפו בראשית המאורעות כדי לאסוף ידיעות על פעולות הערבים, מקום הערכותם וכיוצא בזה" סיפר אחיו של דוד נעים שמש.

לא גילו את סודם ונקברו כערבים

דוד וגדעון יצאו ליפו בט' בטבת תש"ח (22.12.47) כשהגיעו ליפו, השניים נעצרו באחד ממחסומי הדרכים שהקימו הערבים, ונלקחו לחקירה, וגם כאשר ניסו להכשילם ולגרום להם להסגיר את עובדת היותם יהודים לא אמרו דבר ועמדו בגבורה במסכת העינויים. באותו היום הועברו גדעון ודוד לתל א-ריש, כיום שכונת תל גיבורים שבחולון, והוצאו להורג כערבים בוגדים במולדתם, משמעות הדבר היא שהם לא הסגירו את מוצאם היהודי, דוד וגדעון נקברו בבית קברות מוסלמי ליד תל א-ריש.

שנים רבות נחשבו השניים לחללים שמקום קבורתם לא נודע.

במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי שתי גופות שנתגלו בחפירות בתל גיבורים בחולון הן גופותיהם של גדעון בן-דוד ודוד שמש, והם הועברו לקבורה בהר הרצל.