במסגרת הצעת החוק שהוגשה, מוצע להקנות לבית המשפט סמכות להורות על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני, להגבלת אדם שהוגשה נגדו תלונה על אלימות במשפחה.

(אילוסטרציה: HTWE / שאטרסטוק)

צעד נוסף למיגור האלימות

בדברי ההסבר נכתב: "אחת ממטרותיו של החוק למניעת אלימות במשפחה בכלל, ושל צו ההגנה בפרט, היא לספק סעד מידי לבני משפחה החשופים לאלימות מאת בני משפחתם, אשר ישמור על ביטחונם ועל תקינות אורח חייהם.

הפרת צו הגנה היא עבירה פלילית שהעונש המרבי עליה הוא 4 שנות מאסר. הפרת צו הגנה היא עילה למעצר, כשתנאי לכך הוא הגשת תלונה במשטרה על ההפרה. אלא שניסיון החיים מלמד כי צווי הגנה מופרים השכם וערב, ואופן האכיפה שלהם אינו אפקטיבי. כך מוצאים עצמם בני משפחה מוגנים (לרוב – נשים) נפגעים על ידי בני משפחתם, וזאת על אף הצו שהוצא כנגדם.

ח"כ רוזין: תופעה חברתית קשה

חוסר האפקטיביות של צווי ההגנה נובע בעיקרו מחוסר היכולת לפקח על מי שניתן נגדו צו ההגנה כי הוא אכן עומד בתנאיו, וכן מהעובדה כי ללא הגשת תלונה במשטרה על הפרת צו ההגנה, לא ניתן לעצור את המפר. חוסר האפקטיביות של הפיקוח מביאה להעדר הרתעה מהפרת הצו. אנשים שהוצא כנגדם צו הגנה יודעים כי אין ביכולתה של המשטרה לדעת אם הפרו את הצו אם לאו, ולכן אינם נרתעים מהפרתו."

ח"כ רוזין: "מדובר בתופעה חברתית קשה שאנחנו צריכים לנקוט בכל האמצעים, בין אם הם טכנולוגיים ובין אם הם חוקיים, כדי לעצור את התופעה הקשה הזאת. יותר מדי שנים הייתה פה סלחנות כלפי אלימות במשפחה, יותר מדי שנים הייתה פה סלחנות כלפי רצח נשים והגיע הזמן לעצור את זה."

(צילום: מרים אלסטר\פלאש90)

ח"כ לזימי: "בישראל נשים שחוות אלימות מוברחות למקום מקלט בהחבא ומנותקות מכל קהילתן וחייהן ואילו הגברים האלימים חיים חופשי ללא כל פיקוח ומעקב ממשי. אין שום סיבה שנשים וילדיהן יהיו כלואים במקלטים בעוד שהתוקפים האלימים יסתובבו חופשי."

(צילום: דוברות הכנסת\ דני שם טוב)