מבקר המדינה יבדוק את תוספת התקצוב של הישיבות הציוניות

אחד ההשגים היחידים בו מתגאים בבית היהודי מאז נכנסו לקואליציה הוא שמירה על תקציב הישיבות הציוניות.

כזכור, הקיצוץ האכזרי אותו הוביל שר האוצר, חתך כמעט בחצי את הכספים אותם מקבלות הישיבות מהמדינה, מה שעלול היה להוביל את חלקן לפשיטת רגל. בעקבות לחצים שהפעילו ראשי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות הצליחו בבית היהודי לפתור את המשבר ולבטל את גזרת הקיצוץ מעל הישיבות הציוניות. הוספת התקציב נעשתה על ידי העברת כספים קאוליציוניים, בנוסף להוספת סעיפים בועדת הכספים לתקצוב מוסדות המעודדים גיוס.

בדיון שהתקיים היום בועדה לביקורת המדינה בעקבות פנייה של ח"כ משה גפני מיהדות התורה שקבל על כך ש"הבית היהודי, המגדירה עצמה כמפלגה דתית, הצביעה בעד התקציב, והוסיפה חטא על פשע ביצירת אפליה בכבשת הרש, כאשר התקציב הנותר לא מחולק בשווה בין כלל תלמידי הישיבות, אלא מחולק בשונה ללומד תורה מסוג סרוג לעומת רעהו, בנימוק שיש לעודד את לימוד התורה של המעודד צבא".

גפני, שפנה בעניין גם ליועץ המשפטי לממשלה,  מדגיש כי "התקציב שהוגש לכנסת ע"י הממשלה שיקף מדיניות של חיסול תקציבי לעולם התורה, במגמה שהתבטאה בייחוד בקיצוץ של ה"אגף למוסדות תורניים" לתלמידי הישיבות  בכ45% בקירוב. קיצוץ זה מכאיב, בעיקר בשל הניתוק שהוא משדר ממורשת העם היהודי שזכות קיומו ההיסטורית נשמרה על ידי  לימוד התורה המשותף בכל פזורותיו".

בדיון בועדה אמר חברו לסיעה ח"כ יעקב אשר ״הוכח מהנתונים שהוצגו בועדה שיש שיטתיות בהעברת תקציבים ממגזר אחד על חשבון מגזר אחר ע"י תפירת קריטוריונים ממניעים פוליטיים בחסות גורמי מקצוע ממשלתיים ולהחיל קיצוץ רק על מגזר מסויים.״

ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) השיבה לגפני וטענה כי הממשלה החליטה לעודד גיוס ולכן יגדל התקציב למוסדות כאלו. לדבריה,  52 מיליוני ₪ הוקצבו לישיבות חרדיות, ורק 13 מיליון ₪ לישיבות הציוניות, כיוון שישיבות אלו מהוות רק 5% מכלל הישיבות. חברתה לסיעה אורית סטרוק הוסיפה כי במשך 10 שנים הייתה אשת-אברך, ו"חיינו בעניות גדולה, רק כדי שבעלי ילמד תורה. כל התקציב של הישיבות מעודדות-הגיוס הוא 5% בלבד מכלל תקציב הישיבות, ומהאחוזים הבודדים הללו לא ייבנו 95% האחרים. גם הערך של שירות צבאי הוא חשוב, והגיוס איננו "גזירה" כי אין מדובר בצבא הצאר".

לדברי הרב יוסף בן פורת, ראש ישיבת "אשרי האיש", הרי ש"הישיבות לבעלי תשובה, בוגרי צבא, הכוללות גם אנשי קבע, פצועי צה"ל ומקבלי עיטורים, מופלות לרעה מישיבות הסדר.  זו התעמרות והשפלה בבוגרי הצבא שהחליטו ללמוד תורה. אינני מקבל לישיבה מי שלא שירת בצבא, והתלמידים שלי ממשיכים לשרת במילואים. אינני נחשב "מעודד גיוס" בעתיד, כמו שטוענים התבחינים – אלא כל תלמידי כבר שירתו בעבר והוכיחו את עצמם".

בני כהן, המשנה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון וראש ועדת התמיכות של המשרד ציין כי השנה קוצצה התמיכה בישיבות ההסדר, ובמקום 22 שנה מיליוני ₪ לשנה, הועברו רק 15 מיליוני ₪. לדבריו, "כל חמש השנים בישיבת ההסדר הוא עומד לרשות צה"ל – והתמיכה היא על כל התקופה הזו. התקציב שהועבר לפני האישור בוועדת הכספים נחשב העברת מקדמות ". גם לדברי מנהל אגף המוסדות התורניים במשרד החינוך עמוס צייאדה, כל הצעדים בעניין "כפל תמיכות" אושרו ע"י היועץ המשפטי לממשלה בעניין כפל תמיכות. הוא הדגיש כי ישיבות ההסדר ממשיכה לקבל תקציב ממשרד החינוך גם כשתלמידיהם משרתים בצבא, וזאת, כיוון שהמוסד ממשיך להתקיים ואין מפטרים באותה תקופה את צוות הר"מים.

עו"ד חנן ארליך,  נציג משרד המשפטים, הוסיף כי "אנו בודקים מתי שוני רלוונטי בקבוצת מוסדות, מצדיק תבחין אחר לגמרי. מבחני התמיכה יכולים להכיל לא רק שוויון-עיוור אלא גם מדיניות בצורה זהירה. נושא התמיכה באותן המוסדות הוא אכן לימוד תורה, אך נוסף רכיב של 'עידוד הגיוס', וצפויים עוד תיקונים במבחני התמיכה על פי מדיניות זו. ארליך ציין כי לצורך הגדרת הישיבה כ"מעודדת גיוס", הופחת את אחוז המתגייסים הנדרש מ60% בשלוש השנים האחרונות, ל-15% מתגייסים. הוא הדגיש כי "התבחינים פורסמו להערות הציבור, כמתחייב, ועל פי ההערות שונו כמה נקודות. אין מדובר בכפל תמיכות אלא באיגום תקציבים מכמה משרדי ממשלה".

הרב ראובן אלבז, ראש מוסדות "אור החיים" לחוזרים בתשובה, הדגיש כי "במשך דורות ציפינו למדינת-היהודים, והיא חייבת לשמור על דרכה ויסודותיו של העם היהודי. 80% מ-600 תלמידי הם בוגרי יחידות קרביות, ו-10 קצינים בכירים בהם הממשיכים לשרת במילואים".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) קבל על "הטרגדיה בעצם הדיון, המצליח לסכסך בין החרדים לכיפות הסרוגות, לשמחתם של הפריצים במשרד האוצר" ואילו לדברי ח"כ יעקב אשר "יש שיטתיות, בדרך משפטית וחוקית כביכול, של הצלת מגזר אחד על חשבון המגזר האחר"

בסיכום הדיון, קבע יו"ר הועדה, ח"כ אמנון מש"ס להעביר לבדיקת מבקר המדינה את החשד לאפליה תקציבית, בין ישיבות ציוניות לחרדיות. כהן אמר "לא נאפשר תפירת חליפה תקציבית של כפל תמיכות ושל עבירות על החוק כדי לקדם מוסדות מסוימים".

בתגובה לדברים אומר ח"כ יוני שטבון מהבית היהודי: "הציבור החרדי יודע היטב שבחודשים האחרונים הבית היהודי לחם עבור תקצוב עולם התורה, זאת על אף הקיצוץ. ח"כ גפני צריך לספק כותרות והמהלך שהוא מוביל בועדה לביקורת המדינה רק יפגע יותר בעולם התורה".