לאחרונה נשמע קול רבני בציבור הדתי לאומי, בגנות מתן החיסון לנגיף הפפילומה, שהוכנס לשיגרת החיסונים של בנות בגיל התיכון בישראל לפי החלטת משרד הבריאות.

בין השאר נטען: "ודאי אין מקום לחיסון כזה באולפנא דתית, בהיותו בנוי על הנחת יסוד שהבנות שטופות בחטאי תרבות המערבית שבה נשים מפקירות גופן לגברים ולא ממתינות עד לחתונה. החינוך של אולפנות וחט"ב תורניים אינו מדריך לתרבות כזו, ולכן אין סכנה ריאלית המצריכה חיסון… ואם מישהי נופלת ח"ו עם כמה אנשים, זהו הסיכון האישי שחל עליה ולאו כל כמינה להכריח את כל האולפנא להתחסן בשל היותה חוטאת, ולהכתים את הלבבות במחשבות איסור".

הרב אפרתי: אנחנו לא בסדום; אין מקום לחיסון נגד וירוס הפפילומה באולפנות דתיות

אנחנו קוראים להתנער באופן נחרץ מקול זה, המושתתות על בורות, הפחדה וגובלות בחוסר אחריות רפואית כלפי הנערות שישמעו אליהם.

למרות הקישור שקיים אולי אצל אנשים מסוימים בין הדבקה בוירוס לבין קיום יחסי מין, הנגיף עובר גם לא דרך מגע מיני. יתרה מכך, מתן החיסון אינה מגנה על הנערה רק במצבה הנוכחי, אלא לפרק זמן ארוך הרבה יותר, כאשר תתחיל להיות פעילה מינית בבגרותה (ולאחר נישואיה). עובדה מדעית היא כי מתן החיסון טרם תקופת קיום יחסי מין הינה יעילה הרבה יותר, ולכן העמדה המקובלת היא להמליץ על מתן החיסון דווקא בגיל תיכון. מתן החסון לנערות, לכן, היא בבחינת פיקוח נפש ממש, ומי שמונע אותה פוגע בקדושת החיים.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

הוירוס, בניגוד לאחרים, אינו "מפלה", פוגע באופן סלקטיבי או מהווה עונש לפעילות מינית מופקרת. הוא קשור לפעילות מינית בכלל, ולכן כל מי שפעילה מינית- בכל גיל, ובכל מצב אישי- עשויה להיות חשופה לו, ולכן צריכה להיות מחוסנת.

ההחלטה בדבר יעילות החיסון אל מול סיכוניו וההסתברות לחולי צריכה להיות מסורה בידי מומחים רפואיים ולא בידי רבנים. בשאלה שכזו, כמו זו המונחת מולנו, ההלכה המבקשת למנוע מצבי פיקוח נפש, מורה לנו לפעול ע"פ שיקולים רפואיים.

==

עינב מייזליש-גתי היא ד"ר לביולוגיה וחברת הנהלת נאמני תורה ועבודה.