חבר הכנסת עמיחי שיקלי מימינה, מתייחס לצום תשעה באב שחל היום (ראשון) ואומר כי מדובר ביום לאומי ממעלה ראשונה, ולכן אין הצדקה למבוכה החילונית בכל הנוגע לתשעה באב.
הפוסט המלא של עמיחי שיקלי
למבוכה החילונית שאופפת את תשעה באב אין בעיניי הצדקה. תשעה באב הוא יום שאין לאומי ממנו בלוח השנה העברי.
סמל המדינה, מנורת המקדש השדודה, קשורה ביום הזה בקשר בל יינתק לא רק בהיבט הפיזי אלא גם בהיבט הרעיוני העומד מאחורי סמל המנורה כמובא בנבואת זכריה:
״וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי… וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ… וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ״.
זכריה שואל את המלאך מה פשר המראה והמלאך עונה לו: ״וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת…״.
זוהי תמצית ההבדל בין רומא ליהודה: תרבות העוצמה החיל והכוח, כוחי ועוצם ידי, למול תרבות הרוח; פולחן החומר ותאוות הבשרים למול פולחן הרוח והתביעה לאיפוק בצריכת החומר.
בבית העלמין המיתולוגי של ההתיישבות העובדת בכינרת מופיע על מצבת אבן מפוארת התואר ״מבשר מדינת ישראל״, מתחת למצבה שוכן משה הס מחבר הספר ׳רומא וירושלים׳.
כשהס, ממבשרי הציונות, מבקש לאתר את נקודת השורש של הציונות הלוא היא הלאומיות היהודית הוא מצביע על המשפחה. הלאומיות היהודית לא נובעת ממנהיגים כריזמטיים אלא מהבית, וכך תאר הס את המראות מבית סביו: ״לעולם איני יכול לכבוש את התרגשותי בזכרי את המחזות שראיתי בבית זקני החסיד (סבא של הס שגידלו בביתו), בימי האבל על חורבן ירושלים… אז היה קורא עם נכדיו, שהיה מושיבם עד חצות הלילה, את אגדות החורבן והגלות. והיו עיניו זולגות דמעות ויורדות על זקנו הלבן כשלג; אף אנו הילדים, לא יכולנו להתאפק אותה השעה והיינו גועים בבכייה. זוכר אני מקום אחד מאגדות החורבן שהיה מסעיר את נפש הסב ונכדיו ביותר: כשהלכו בני ישראל אסורים בשלשלאות בשבי לפני חיל נבוכדנאצר בבלה, עברו בדרכם על פני קבר רחל אמנו, והנה – ״קול ברמה נשמע, נהי, בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם…״ (ירמיה, ל״א, ט״ו).
כמה מטרים לשמאלו של משה הס, שוכן ענק אחר מאבות ההתיישבות העובדת, אדם שזכה לא רק להגות אלא גם לעלות ולעמול על בניין הארץ, ברל כצנלסון, האיש אותו כינה דוד בן גוריון הארי שבחבורה ומורה הדור.
ביולי 1934 נודע לברל כצנלסון כי אחת מתנועות הנוער קבעה את מחנה הקיץ בתשעה באב. וכך הוא כתב על המעשה בטור מדהים בעוצמתו שנשא את השם ׳חורבן ותלישות׳:
״שמעתי כי אחת מהסתדרויות הנוער קבעה את יציאת חבריה למחנה קיץ באותו לילה שבו מבכה ישראל את חורבנו, את שעבודו ואת מרי גלותו. אין להעלות על הדעת כי משהו עשה זאת במתכוון… אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים. אולם אי-ידיעה זו כשהיא לעצמה היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של כמה ממדריכי הנוער. מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עמה שורשיות ויש עמה שכחה… כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת-תקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן?".
חילוניות אין פירושה התיוונות.
תגובות
שיקלי מי??
שיקלי קצין בצה"ל שבא לפוליטיקה על תקן ימני ונשאר כזה ,השאלה בניטו מ... והשקדיה מ....
המבוכה הדתית לאומית שיקלי צודק במאת האחוזים כאחד שגר במקום חילוני אני יכול להעיד שציבור זה ברובו מאס בתרבות החומר והכח,ציבור זה מחפש משמעות רוחנית אתה יכול לראות הרבה צמאון לדבר ה,לצער י מי שצריך להרגיש מבוכה אלו הדתיים לאומיים ,האחרונים שאינם מבינים את מגבלות הכח ומתחזקים את התרבות של כחי ועוצם ידי ,משום כך אינם יכולים לסבול כלל תרבות של לימוד תור,ה כל עיסוקם מתמקד במי ייתן לי תלמיד חכם חרדי ואנשכנו כחמור הם היחידים שעדיין מעריצים את המתבולל הרצל שהוא משיח בן יוסף לפי הגות ההבל של מיסד,ם ועכשיו בכלל הגיע הגאולה האחרונה כשסרוג תפס בכח ואלימות ובדרכי רמיה את ראשות הממשלה מה להם ולתשעה באב?אבל אל ייאוש גם הם יכולים להזדהות עם יום זה,שכחתם שאסור ללמוד תורה ביום זה ?כאן הניחו מקום ל דתיים לאומיים להזדהות אפילו הזדהות עמוקה עם יום לאומי זה
נו ואחרי דיבריי חוכמה כאלה איך לא הלכת עם בנט הרי כוחי ועוצם ידי וגאאוה ושיסוי זה בגיוק מה שמציעים לך אנשי הליכוד וביבי בראשם אולי תתפכח ובכל זאת המדינה ברוך השם לא תקרוס ולא תימחר לערבים ואתה לא תאבד שום עיקרון רק צו השעה היתה להחליף את השלטון המושחט הזה באנשים טובים וראויים
למשה הבנת הנקרא שלך נו נו
גם הוא גר באזור חילוני בקיבוץ של השומר הצעיר עם האשכנזים הטובים
יישר כוח.רק מעניין אותי לדעת מה קרה לערוצים המרכזיים ברדיו ובטלביזיה? אני זוכר בילדותי ביום הזה הירגשתה שכולם מבקים את חורבן הבית. ואילו היום לצערנו איש כמנהגו נוהג כאילו לא היה חורבן מעולם. עם ישראל הוא העם היחיד שהקשר שלו עם העבר מוביל אותו אל עתידו ולכן אסור לשכוח את העבר וצריך לדבר על החורבן שהיה וללמוד ממנו ולהדגיש את האבל הלאומי מאותם ימים אחרת הדור הבא אחרינו לא יתייחסו ליום הזה וחבל