זה עוד לא היה לנו: שר בכיר בממשלה עטור כיפה גדולה, 'נציג הציונות הדתית' במפלגת ימין, מספר בגאווה מרובה בעיתון מרכזי כיצד הוא ורעייתו רקמו ביניהם אהבה בוגדנית בעוד הוא חבר כנסת, היא עוזרתו הפרלמנטרית, ושניהם נשואים לבני זוג אחרים.

שמעתי על הרבה חוטאים, בוגדים וזנאים, שמעתי על הרבה אנשים שנופלים, באופן חד פעמי או פעם אחר פעם עד שנעשית לו כהיתר. שמעתי גם על אנשים חשובים שזנו אחרי עיניהם ואיבדו את עולמם. אך על אדם שגאה בזה ומספר זאת מיוזמתו בעיתון – את זאת טרם שמעתי.

אין ספק, החיים מלמדים אותנו פעם אחר פעם שאין גבול שלא ניתן לחצות, שאין לך שום מחסום שלא ניתן לפרוץ.

אם פעם הזדעזעו אמות הסיפים בגלל כמה דולרים של לאה רבין, אם פעם נזרק שר בישראל מכל המדרגות הציבוריות בגלל נשיקה לחיילת, כעת מעשה של הרס שתי משפחות, מעילה באמון, בגידה והפרת אמונים בתוך מסדרונות הכנסת הפכו לסיפור מרכזי, מושא גאווה וכותרת מאירת פנים בעיתון.

מהשמאל החילוני איני מצפה לדבר. הם הוכיחו מזמן כי מטרת הפלת ביבי והימין שווה את כל האמצעים, כולל האדרת שנואים מהעבר למדרגת גיבורי על, והפיכת קורבנותיהם אך מלפני מספר חודשים לאלים חדשים, הכול ראוי למזבח השפלת נתניהו והימין.

מהעיתון ידיעות אחרונות כמובן איני מצפה לדבר. זהו עיתון שנותן במה רחבה חייכנית ומכבדת לכל סטייה שהיא. זהו עיתון שבכל שבת תקראו בו סיקור חיובי על משפחה שחייה כשלישייה או כרביעייה, גילוי עריות כמעשה אמיץ ובגידה בבן ובבת הזוג כרומן אהבה מעורר השראה.

היכן ארגוני הנשים?

אך היכן אתן, ארגוני הנשים וארגוני הנשים הדתיות, היכן נעלמתן ומדוע נאלמתן? מדוע לא נשמע קולכן אל מול מעשה הנבלה הזה, אל מול מעשה בגידה שלא רק שנעשה, עוד נגלה לעין כל כדבר הראוי להתגאות בו, דבר הראוי לענות בו ולספר לכל? אין לכן פטור מחובת מחאה. אין לכן פטור מהוקעה ברורה של המעשה הזה, למען ייראו וייראו. היכן אתם, רבני ישראל, כיצד לא תזעקו נגד דבר הנבלה שנעשה בישראל, בפרהסיא ולעיני כל?

ואתה, כבוד שר השיכון, איך לא תבוש? לא די שמעלת באמון ועשית מה שעשית, לא די שלא הסתרת את הדבר והתביישת בו, תחת אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, מלאך לבך לספר על כך בשער בת רבים. צר לי עליך השר אלקין. איני רואה כיצד תוכל עוד לייצג את הציונות הדתית ואת דרכה, כי דרכך אינה דרכנו.

אינני יודע כיצד תוכל להמשיך לזעוק יומם וליל נגד נתניהו, כיצד תוכל להציג עצמך כאיש ישר דרך כאשר לא די שאינך מכה על חטא, לא די שלא לבשת שחורים, עוד אתה גאה בעיוות ובעוול, מצטלם ומספר על כך לעיני כל.

בעולם נורמלי היית לפחות מתנצל, בעולם שפוי היית מתפטר. בעולם לא מעוות לפחות היית מונע את הפרסום. אבל כנראה אורות הפלשים של התקשורת סנוורו את עיניך ושבשו את דעתך כשיכור שכל העולם דומה עליו כמישור, ובאמת אולי הגיע הזמן שסוף סוף תתעורר.

הרב הרב איתמר סג"ל הוא איש חינוך ופובליציסט, סגן עורך השבועון 'עולם קטן'