אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

10 מול 1: בג"צ החליט לא לפסול את חוק הלאום

למרות שמדובר בחוק יסוד, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ נתן הכרעה בחוק הלאום, והחליט אמנם שלא לפסול אותו, אלא לרוקן אותו מתוכן ולכפוף אותו לשאר חוקי היסוד

10 מול 1: בג"צ החליט לא לפסול את חוק הלאום
  (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

שלוש שנים אחרי שחוק יסוד – הלאום עבר בכנסת, החליטו היום שופטי בג"צ כי חוק הלאום לא נפסל, אבל "יש לפרשו פרשנות מקיימת, העולה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים ועם העקרונות והערכים של שיטתנו המשפטית".

בהרכב מורחב של 11 שופטים, קבעו חיות, מלצר, הנדל, עמית, פוגלמן סולברג, ברון, ברק-ארז מזוז ומינץ כי החוק אינו בטל, לעומת השופט קרא שקבע כי יש לבטלו.

10 שופטים פסקו כי חוק היסוד לא ייפסל, אך בהחלטתם קבעו כי "כל עוד אין בישראל חוקה מלאה, חלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת מגבלה אחת צרה ביותר והיא שאין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. שלילת אחד משני עמודי התווך הללו, כך נקבע, תוביל להתמוטטות המבנה החוקתי כולו."

עם זאת, דעת הרוב סברה כי חוק יסוד: הלאום שנועד לעגן במישור החוקתי את ההיבטים הנוגעים לאופייה של ישראל כמדינה יהודית, אינו שולל את אופייה הדמוקרטי המעוגן בחוקי יסוד אחרים שכוננה הכנסת וכן בעקרונות החוקתיים שהיוו בסיס להקמת המדינה. לפיכך נקבע כי ההכרעה בשאלה המורכבת הנוגעת לסמכותו של בית המשפט להתערב בתוכנו של חוק יסוד, אינה נדרשת במקרה זה.

דעת הרוב הוסיפה וקבעה כי את הוראות חוק יסוד: הלאום יש לפרש בראייה רחבה ומתוך שאיפה להרמוניה חוקתית בין חוקי היסוד כולם. בית המשפט עמד על כך שניתן למצוא מענה לקשיים שעליהם הצביעו העותרים וזאת בדרך של "פרשנות מקיימת", הנסמכת על העקרונות והכללים הפרשניים הנוהגים בשיטתנו המשפטית.

פרשנות מקיימת לחוק היסוד

בהתאם לפרשנות זו נקבע כי סעיף 1 לחוק היסוד עוסק בזכות להגדרה עצמית לאומית ואינו שולל זכויות אישיות או זכויות תרבותיות מוכרות במישור התת-מדינתי; כי סעיף 4 לחוק היסוד מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית של המדינה, אך זאת מבלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית להלכה ולמעשה ומן האפשרות להמשיך ולקדם את מעמדה של שפה זו במרחב הציבורי במדינה; וכן כי ערך ההתיישבות היהודית המעוגן בסעיף 7 לחוק היסוד ניתן להגשמה לצד ערך השוויון, והסעיף לא נועד להכשיר אפליה והדרה של מי שאינם יהודים ממקרקעי המדינה, כפי שאף הבהירו משיבי המדינה בטיעוניהם.

השופט קרא סבר בדעת מיעוט כי הוראות סעיפים 1(ג), 4 ו-7 לחוק הלאום שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי, ולכן דינן בטלות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מי אתם בכלל??????????????
אלון | 08-07-2021 17:17
אסור להביט בפנים של רשע! אל תשלחו תמונות שלה!!!!!
2
קיצר
יואב | 08-07-2021 17:30
ביטלו אותו דה פקטו
3
בית משפט הכי...
שרון | 08-07-2021 19:51
בית משפט הכי תחתון
בית המשפט...
דלי | 09-07-2021 6:39
בית המשפט הוא האוייב האמיתי של מדינת ישראל....עם שופטים כאלה לא צריך ערבים כדי להרוס את המדינה כמדינה יהודית
4
גם חוקי נירנברג...
חומר למחשבה ... | 11-07-2021 0:08
גם חוקי נירנברג התקבלו בדרך דמוקרטית ... וזכו לרוב מוחץ ברייכסטאג ...