היום בהיסטוריה: כ"א בסיון תש"ח – יום ההשבעה לצה"ל

"במורא אחריות וברטט קדושה, נעמוד ביום זה להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל… על קדושת דמם של רבבות מבני עמנו ועל כיסופיהם של דורות עתיקי ימים – צמאי חופש, גאולה ופדוּת"

במילים מרגשות אלו נפתחה פקודת היום ליום השבעת צה"ל בכ"א סיוון תש"ח.

צה"ל הוקם חודש קודם לכן, המחתרות פורקו בזו אחר זו תחילה לח"י הצטרף לאחר מכן האצ"ל, ודווקא אנשי הפלמ"ח היו אלה שהצטרפו אחרונים.

במהלך ההפוגה הראשונה שהחלה בד' בסיוון הוציא יעקב דורי רמטכ"ל צה"ל פקודת יום לקראת השבעת חיילי הצבא שאך זה הוקם והיה נתון למלחמה בכל החזיתות.

השבעת צה"ל החלה, למעשה, כבר ביום הקודם. מפקדי הצבא הראשיים ו־21 ראשי האגפים במטה הכללי הגיעו למחנה המטכ"ל, ששכן אז ברמת גן שם השביע אותם ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, ולאחר מכן התכנסו כולם לצילום בכורה משותף של המטכ"ל הראשון של צה"ל. בו ביום נקבעו הדרגות העבריות של המטה הכללי וצה"ל.

הארץ לבשה חג לקראת האירוע המרגש, מודעות פורסמו ברחבי המדינה והזמינו את הציבור להשתתף בטקס ההשבעה המרכזי שהתקיים בכיכר הבימה. שם הושבעה פלוגה של חיל רגלים.

אלפי אזרחים שגדשו את הכיכר מכל עבריה נהנו מנגינת התזמורת הפילהרמונית, שהתמקמה בחזית בניין הבימה. בתחילת טקס ההשבעה ניתנה לחיילים פקודת "עמוד דום" ו"דגל הנשק", ודגל ישראל הועלה לראש התורן, מלווה בתשואות האלפים מסביב, שרבים מהם צפו במחזה בעיניים דומעות.

האירוע הסתיים בתפילת "יזכור" לחללי צה"ל ובשירה אדירה של המנון 'התקווה'.

"ביום זה נחתמה פרשה מפוארת בדברי ימי ההגנה העברית – צבא המחתרת של העם היהודי במאבקיו לשחרור ועצמאות מדינית – ונפתח פרק ראשון של דברי הימים של צבא ההגנה לישראל".