מקרה עיגון קיצוני וקשה במיוחד הסתיים אחרי התערבות של בג"צ שביטל עונש מאסר שהטילו דייני בית הדין הרבני ברחובות, ובהסכמתם של סרבנית גט והבעל.

מדובר, בזוג בו האשה בשנות העשרים לחייה והאיש בשנות השלושים המתקדמות לחייו. הנישואים שלהם לא החזיקו אפילו שבוע. כבר בליל כלולותיהם החלה מריבה קשה ביניהם ובתוך ימי ה'שבע ברכות', לאחר שלושה ימים של מריבות וקטטות, הצדדים נפרדו זה מזו.

מאז נותק כל קשר בין הצדדים, והם נפגשו רק בבתי הדין ובבתי המשפט. בית הדין שדן בעניינם קבע כבר לפני יותר משנתיים כי תביעת האשה לשלום בית אינה כנה, ונתבעה בחוסר תום לב רק כדי לעגן את המבקש ולהכריחו להיכנע לתכתיביה ודרישותיה בעניינים הכספיים.

האישה דרשה תשלום הכתובה ואילו בית הדין קבע כי תתגרש מבעלה ואת הדיונים הכספיים ימשיכו במועד מאוחר יותר. האישה סרבה, ולאחר שנה של סירוב, החל בית הדין להטיל עליה סנקציות כפי שנהוג עם סרבני גט: איסור יציאה מהארץ, שלילת רשיון נהיגה, הגבלות על חשבון הבנק ועוד.

באורח נדיר: סרבנית גט נשלחה למאסר

למרות הסנקציות, המשיכה האישה בסירובה, עד שפני שנה בית הדין נאלץ להכריז עליה כסרבנית גט ומעגנת והטיל עליה קנס יומי בסך 150 שקלים לכל יום עיגון שיוחמר ל-220 ליום כעבור מספר שבועות. גם הקנס הכספי לא הועיל, ואחרי שנה של סרבנות, החליטו שלושת דייני בית הדין ברחובות: הרב ציון אשכנזי (אב"ד), הרב אליהו עמאר והרב שמואל דומב כי הם גוזרים על האישה מאסר בפועל עד לשיחרור העיגון.

עד כה בישראל הוטל עונש מאסר על סרבנית גט ניתן במקרים נדירים מאוד – האחרון היה לפני כעשר שנים – וזאת בניגוד לגברים שנעצרים ונאסרים בעשרות מקרים. בעקבות ההליך, פרסם נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, פסק דין המגבה את בית הדין הרבני ברחובות ומצדיק את עונש המאסר.

האישה עתרה לבג"צ, נגד הסנקציות של בית הדין וזה הוציא צו מניעה נגד בית הדין והמאסר. רגע לפני פסיקה תקדימית של בג"צ בעתירה, החליטו הצדדים לרדת מהעץ והסכימו למתן הגט במסגרת פשרה. כתוצאה מכך נמחקה העתירה ושלושת שופטי בג"צ: חיות, פוגלמן וקרא ברכו על ההסכם.