אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

בדיקת סרוגים: האם נתניהו צדק בהשוואה לעולם?

האם נתניהו צדק כשאמר שיש עוד מדינות שבהן לא צריך רוב פרלמנטרי להקמת ממשלה? בדיקת סרוגים יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה בוחנת את המצב באותן מדינות. על עצם ההשוואה אומר ד"ר אסף שפירא: "מופרכת ולא רלוונטית"

בדיקת סרוגים: האם נתניהו צדק בהשוואה לעולם?
  רה"מ נתניהו עם קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ וראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן. ארכיון (צילום: אוליביה פיטוסי\פלאש 90)

אחרי שהליכוד הפיצו אמש (רביעי) הודעה הטוענת כי פתרון "הבחירה הישירה" דומה לשיטה הקיימת בעוד מדינות, בדיקה מיוחדת של סרוגים, יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, בוחנת את טענת הליכוד.

עוד באותו נושא

מה זה בחירות ישירות והאם מדובר בשינוי שיטת משטר?


9

לפי טענת הליכוד: "העיקרון שמי שהוטלה עליו משימת הרכבת הממשלה יוכל לעשות זאת גם אם אין לו רוב בפרלמנט קיים היום בדמוקרטיות כמו איסלנד, פורטוגל, אוסטריה, הולנד, דנמרק, שוודיה, יפן וניו זילנד". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא בהצהרתו אמש, כשאמר כי "בבחירות ישירות, מי שייבחר יקים אוטומטית את הממשלה, כמו שנהוג בדמוקרטיות בעולם. הוא לא זקוק לאישור הכנסת, אלא ישר מקים ממשלה, כמו שקורה בהרבה מדינות – מיפן וניו זילנד ועד נורבגיה ופורטוגל. רוב הציבור רוצים בזה".

האם כך פני הדברים? מסתבר שלא בדיוק. כך עובדים הדברים במדינות שצוינו:

איסלנד: על מנת להקים ממשלה, נדרש אישור של רוב מ-63 חברי הפרלמנט, בדומה למצב כיום בישראל. רק במקרה של מבוי סתום, שבו אף מועמד לא מצליח להרכיב ממשלה, הנשיא יכול למנות בעצמו ממשלה ללא צורך ברוב – אך מאז הקמת המדינה בשנת 1944 ועד היום זה לא קרה.

פורטוגל: אמנם לא צריך רוב בפרלמנט כדי לאשר את השבעת הממשלה עצמה, אבל כן צריך שהפרלמנט יאשר את קווי היסוד ותכנית הפעולה של הממשלה. כתוצאה, לאורך השנים הוקמו ממשלות מיעוט רבות אחרי שהם גיבשו קווי יסוד ספציפיים שתאמו גם לעמדות של מפלגות מהאופוזיציה – ובכך זכו לתמיכתם רק בנושאים הללו.

אוסטריה: כאן נשיא המדינה נבחר בבחירות ישירות (ולא על ידי חברי הכנסת כפי שנהוג בארץ), והוא ממנה לראש הממשלה את מי שביכולתו לזכות ברוב בפרלמנט. אמנם אין צורך בהצבעת רוב רשמית כדי לאשר את הקמת הממשלה, אך גם הנשיא וגם רוב בפרלמנט יכולים להדיח את הממשלה בכל רגע – כך שללא אמון של רוב בפרלמנט, הממשלה לא תשרוד זמן רב.

דנמרק: הפרלמנט הדני הוא אולי המקרה המוכר ביותר של מדינה שבה אין צורך ברוב כדי להשביע ממשלה אחרי הבחירות, כשלאורך השנים הוקמו ממשלות מיעוט רבות. מצד שני, גם כאן האופוזיציה יכולה להעלות הצבעת אי אמון בכל זמן, ואם הם מקבלים רוב כל חברי הממשלה צריכים להתפטר, או שהפרלמנט מתפזר לבחירות חדשות. לא כמו בישראל, שברגע שיש ממשלה מושבעת, אז חייבים להציג מועמד והרכב ממשלה חלופי כדי להביא לאי אמון (מה שמכונה הצעת אי אמון קונסטרוקטיבית). אגב, בעבר כן היה צורך ברוב להשבעת ממשלה – והדבר הוביל למערכות בחירות תכופות מאד, כולל 3 מערכות בחירות רצופות תוך חמישה חודשים בשנת 1920.

שוודיה: גם כאן לא נדרש רוב להשבעת הממשלה, אך כן נדרש רוב בפרלמנט לאישור הטלת המנדט על המועמד לראשות הממשלה בידי המלך. אם המועמד לראשות הממשלה לא זוכה באמון של רוב הפרלמנט, הוא לא יכול להתחיל בכלל את מלאכת הרכבת הממשלה.

יפן: בדומה לשוודיה, ראש הממשלה ממונה על ידי הקיסר לאחר שנבחר בידי הפרלמנט (משמע, נדרש אישור של הרוב למינוי). כמו כן, עליו ליהנות מאמונו של בית הנבחרים כדי להישאר בתפקיד – כשחברי הפרלמנט יכולים להעלות הצעת אי אמון ולהביא להדחתו בכל שלב.

ניו זילנד: ראש הממשלה חייב לגבש קואליציה המחזיקה ברוב המושבים בבית הנבחרים. בשנים 2002 ו-2005 אמנם הושבעו ממשלות שלא כללו את רוב חברי הפרלמנט, אך רק לאחר שנחתמו הסכמי תמיכה עם מפלגות נוספות שהבטיחו רוב להצבעות אמון.

עוד באותו נושא

הניצחון של ארדרן: נתניהו יכול רק לחלום על כזה


20

"ההשוואה מופרכת ולא רלוונטית"

אז מדוע נתניהו אומר שבמדינות העולם אין צורך באישור הפרלמנט להרכב הממשלה? ד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר לסרוגים כי אמנם יש גרעין של אמת בדברים של הליכוד – אך בפועל, יש גם הבדל גדול בין ההצעה של נתניהו ודרעי לבין המדינות האחרות.

"אכן יש הרבה דמוקרטיות מבוססות שבהן אין צורך בהצבעת אמון כדי להרכיב ממשלה, כמו הולנד, אוסטריה, דנמרק ואיסלנד. שמה לא צריך רוב בפרלמנט – פשוט ממשלה קמה" הסביר. "לנו זה אולי נראה מוזר, אבל יש בזה היגיון – אחרי הבחירות, קודם כל קמה ממשלה, אחרי זה אפשר להחליף או להפיל אותה".

עם זאת, שפירא מבהיר את השוני בין ישראל למדינות האחרות: "בפועל, יש 3 הבדלים בין ההצעה של הליכוד לבין מה שקורה בשאר המדינות שהוזכרו, והן הופכות את כל ההשוואה הזו למופרכת ולא רלוונטית. קודם כל, באף אחת מהמדינות שמוזכרות אין בחירות ישירות לתפקיד ראש הממשלה – הבחירות הן רק לפרלמנט. כל הרעיון של בחירה ישירה לראשות הממשלה זו הצעה ישראלית, אין את זה באף מדינה אחרת".

ד"ר אסף שפירא (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"הבדל נוסף הוא שבאף אחת מהמדינות הללו אין מצב שבו מי שמרכיב את הממשלה נקבע לפי התוצאות בבחירות לפרלמנט – כשזה אפילו לא חייב להיות הרשימה הכי גדולה. כלומר – בשום שלב לא מכריחים על הפרלמנט לקבל על עצמו ממשלה" הוסיף. "לפי הצעת הליכוד, תאורטית מי שיזכה בבחירות הישירות יכול להיות גם ראש מפלגה קטנה, שאין לו שום רוב בכנסת – ועדיין יכפו על הכנסת לקבל אותו כראש ממשלה. בכל השיטות של המדינות האחרות הממשלה צומחת מתוך הפרלמנט. זו הבעיה עם הבחירה הישירה – היא מכריחה את הכנסת לקבל ממשלה כלשהיא, גם אם הכנסת לא תומכת באותה ממשלה".

"ההבדל החשוב ביותר הוא שבכל המדינות האלה אפשר להחליף את הממשלה בהצבעת אי אמון. זה אולי העיקרון הבסיסי ביותר בשיטה הפרלמנטרית – אפשר להחליף את הממשלה באי אמון, גם אם היא לא קמה במקור באישור של רוב חברי הפרלמנט" הבהיר שפירא. "לפי הצעת הליכוד, בכנסת ה-24 לא יהיה אפשר להקים ממשלה חדשה. מי שנבחר הוא ראש הממשלה. אם יש הצבעת אי אמון, לא מחליפים את הממשלה – אלא הולכים לבחירות. כלומר, אין דרך להחליף את הממשלה. בשאר המדינות אפשר לפזר את הפרלמנט וגם להרכיב ממשלה חדשה – הליכוד מציעה רק אפשרות לפזר את הפרלמנט".

"חוסר הבנה בסיסית של העקרונות הדמוקרטיים"

בהמשך שפירא הסביר באילו מדינות כן נוהגים בבחירה ישירה, ומדוע השיטה הזו לא תעבוד בישראל. לדבריו, "הבחירה הישירה קיימת במדינות אחרות בעולם – אך בכולן יש שיטה נשיאותית. בדמוקרטיות פרלמנטריות אין את זה, זה לא קיים כי זה פשוט לא הגיוני. בארה"ב יש מצבים שבהם יש נשיא רפובליקני וקונגרס דמוקרטי, או הפוך. שמה אפשר להתמודד עם מצב כזה, יש מנגנונים שמאפשרים את זה. אבל במשטר פרלמנטרי זה לא יכול לקרות. הממשלה לא יכולה לשלוט בלי הפרלמנט, זה פשוט שיתוק מוחלט. לכן בחירה ישירה לא הגיונית בישראל, כי זה יכול ליצור מצב של ראש ממשלה ממפלגה אחת שאין לו רוב בפרלמנט – וכתוצאה הוא לא יוכל לשלוט".

עוד באותו נושא

עדיף שנתניהו יישאר בראש מאשר ממשלה לאומית?


27

עוד הזהיר כי "ההצעה של הליכוד לא תסייע לפתרון הפלונטר, כי אם יש ח"כ שיכול להרכיב ממשלה עכשיו – אז שיקים ממשלה עכשיו. אם נתניהו, או לפיד, יבחרו לראשות הממשלה בבחירות ישירות, אבל הם לא יכולים להקים ממשלה עכשיו – אז הם לא יוכלו להקים ממשלה גם אחרי זה. מבחינה פוליטית, זה נועד רק לוודא שאף אחד אחר לא מרכיב ממשלה, וכן לבטל את הממשלה הפריטטית – כדי שנתניהו יוכל לפטר את גנץ והשרים שלו ושלא תהיה סכנה לרוטציה".

"הדמוקרטיה מבוססת על כללי משחק קבועים. היא לא יכולה להתקיים בלי שכולם – גם השחקנים וגם הציבור – יודעים מה קורה ומסכימים עם החוקים" סיכם שפירא. "להציע בחירות ישירות עכשיו בסיטואציה הזו זה מטורף, ומעיד על חוסר הבנה בסיסית של העקרונות החוקתיים והדמוקרטיים. אמנם יש גרעין של אמת בטענה שמדינות אחרות בעולם מאפשרות הרכבת ממשלה בלי אישור הפרלמנט – אבל כל המקרים הללו שונים כך מישראל שאי אפשר להשוות".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
הוא צודק כי הויכוח כן ביבי לא ביבי יפטר דמוקר
יעקב | 22-04-2021 9:40
אבל את השמאל לא מעניין דמוקרטיה
. ...
"כן, אבל השמאל" קלאסי. | 22-04-2021 10:08
.
2
ממתי יש אמת...
אביהו | 22-04-2021 9:48
ממתי יש אמת במה שביביהו אומר???
3
במידה ותכתב חוקה ויבנו מנגנוני איזון
אזרח | 22-04-2021 10:01
אפשר יהיה לעבור מראש ובבחירות עתידיות למשטר נשיאותי. המטרה היחידה של התרגיל הזה היא לאפשר לסגול השיער למשוך עוד כמה חודשים בתפקיד עד לכניסתו הבלתי נמנעת לכלא.
4
אזרחות
המעניש | 22-04-2021 10:11
המקצוע הכי חשבו בבית הספר
5
נזרום איתך יא...
רון | 22-04-2021 10:30
נזרום איתך יא ביבי ןניקח את המודל האיסלנדי שם אפשר להקים ממשלה בלי רוב בכנסת. וכמו באיסלנד מי שבוחר את ראש הממשלה במקרה ואין הסכמה הוא הנשיא. אז מה ביבי רוצה לתת לריבלין להחליט מי יהיה ראש הממשלה ?
6
תודה רבה על הסקירה
שוקי26 | 22-04-2021 13:08
.