אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לא רק בארץ: איפה עוד היו 3 מערכות בחירות בשנה?

לאורך השנים נרשמו בעולם עשרות מקרים של בחירות חוזרות, ביניהם גם 3 מערכות בחירות תוך פחות משנה. מה קרה ביוון כשכתב אישום הוגש נגד ראש הממשלה? ואיך הסתיימו 3 מערכות בחירות רצופות בגרמניה? התשובות בפנים

לא רק בארץ: איפה עוד היו 3 מערכות בחירות בשנה?
  אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

למרות אלפי הצהרות על חוסר הרצון להגיע לכך, בישראל ניגשים היום (שני) למערכת הבחירות השלישית במדינה תוך פחות משנה. אך לא מדובר בתופעה חסרת תקדים: לאורך ההיסטוריה נרשמו בכל רחבי העולם עשרות מקרים של בחירות חוזרות על רקע משברים פוליטיים נרחבים – ביניהם גם מקרים של שלושה מערכות בחירות רצופות ללא השבעת ממשלה. לכבוד בחירות 2020, יצאנו לבדוק היכן עוד נרשמו 3 מערכות בחירות כדי להביא להכרעה.

יוון: מה קרה כשכתב אישום הוגש נגד רה"מ?

הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בעולם נערכו ביוון העתיקה – ומסתבר שגם במולדת הדמוקרטיה נרשמו משברים פוליטיים רבים: מאז שיוון הפכה למדינה עצמאית בשנת 1822, נרשמו לא פחות מ-5 מקרים שבהם נדרשו בחירות חוזרות בעקבות קשיים בהרכבת ממשלה. אך המקרה המפורסם ביותר התרחש בשנת 1989, כאשר כתב אישום שהוגש נגד ראש הממשלה המכהן הוביל למשבר פוליטי נרחב שדרש 3 מערכות בחירות תוך 10 חודשים כדי לפתור.

בשנת 1989 הפרקליטות ביוון הודיעה על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה אנדריאס פפנדריאו, שנחשד בעבירות שוחד והפרת אמונים (נשמע מוכר מאיפשהו?). פפנדריאו הואשם בכך שחתם על הסכם עם מנהל בנק בכרתים במסגרתו חברי ממשלתו והמוסדות הממשלתיים יעבירו את חשבונותיהם לבנק שלו, ובתמורה הבנק יעניק להם הנחה בתשלומי המס על הריבית מהחסכונות. כתוצאה נטען כי מעל 230 מיליון דולר הועלמו מקופת המדינה לכיסיהם של חברי הפרלמנט.

פפנדריאו הכחיש את הטענות כלפיו ואמר כי מדובר במזימה של המודיעין האמריקני שנועד להביא להדחתו וליצור כאוס פוליטי ביוון (שוב, נשמע מוכר מאיפשהו?)- אך למרות זאת, הגשת כתב האישום הובילה לסערה נרחבת במדינה, שבסופה הפרלמנט פוזר בעקבות הצבעת אי אמון. גם במהלך קמפיין הבחירות הסוציאליסטים תקפו את מערכת המשפט, והמשיכו לטעון כי הגשת כתב האישום נועדה להדיח את ראש הממשלה. ב-18 ביוני 1989 נערכו הבחירות, בהם הסוציאליסטים איבדו 36 מנדטים ומפלגת "הדמוקרטיה החדשה" הפכה למפלגה הגדולה בפרלמנט – אך לא זכתה ברוב מוחלט, כשרשמה רק 145 מבין 300 המושבים.

איך אומרים "לחקור את החוקרים" ביוונית? ראש הממשלה אנדריאס פפנדריאו (צילום: שאטרסטוק)

מכיוון שלא היה רוב, הדמוקרטים נדרשו להרכיב קואליציה עם מפלגות השמאל. הפתרון הפשוט היה חיבור לסוציאליסטים, אך מנהיג הדמוקרטים קונסטנטין מיטסוטאקיס סירב לנהל איתם מו"מ בעקבות הגשת כתב האישום – ובסופו של דבר נאלץ לפזר את הפרלמנט ולהורות על קיום בחירות חוזרות ב-5 בנובמבר 1989. בדומה למועד ב' בישראל, גם ביוון מערכת הבחירות השנייה הסתיימה בתיקו פוליטי, כשאף צד לא יכל להקים ממשלה בעצמו. בתפקיד אביגדור ליברמן ניצבה המפלגה הקומוניסטית, שזכתה ב-21 מושבים והפכה ללשון מאזניים עבור שני הצדדים – אך הצהירה כי תסרב לעבוד עם מיטסוטאקיס מסיבות עקרוניות וכן עם פפנדריאו בגלל כתב האישום – מה שהוביל לפיזור נוסף של הפרלמנט.

מערכת הבחירות השלישית נערכה ב-8 באפריל 1990, לאחר מערכת בחירות שבה עשרות מפלגות חדשות הצטרפו למירוץ במטרה להביא לסיום הפלונטר הפוליטי. מכיוון שלא היה אחוז חסימה ביוון באותה תקופה, הבחירות הסתיימו כשהדמוקרטיה החדשה זכתה ב-150 מנדטים, לעומת 123 לסוציאליסטים, 19 לקומוניסטים – ו-8 מפלגות נוספות שזכו במספיק קולות כדי לקבל מנדט אחד.

מיטסוטאקיס נדרש למצוא שותף קואליציוני אחד בלבד מבין המפלגות החדשות כדי שיוכל להקים ממשלה – ובסופו של דבר הגיע לסיכום עם מפלגת "התחדשות דמוקרטית" שהביאה לו את ראשות הממשלה. אגב, פפנדריאו נותר באופוזיציה עד שזוכה מההאשמות נגדו בשנת 1992, ובבחירות הבאות שנערכו שנה לאחר מכן חזר לראשות הממשלה והחזיר את הסוציאליסטים לשלטון. האם גם בישראל הפלונטר הפוליטי יסתיים באותו הדרך? ימים יגידו.

דנמרק: 3 מערכות בחירות בחמישה חודשים

השיא לפרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות נרשם בדנמרק בשנת 1920, שבה נערכו שלושה מערכות בחירות תוך חמישה חודשים בלבד. לפני מערכת הבחירות הראשונה הוחלט על שינוי בשיטת ההצבעה: בקלפי ניתן להצביע למועמד יחיד, כפי שהיה נהוג עד אז, או למפלגה – ובמקרה כזה ההצבעה תספר עבור כל אחד מחברי הרשימה. בתום ספירת הקולות, 140 המועמדים עם מספר הקולות הגבוה ביותר נבחרו לפרלמנט. כדי להקביל זאת למצב בארץ, דמיינו שבעת הגעתכם לקלפי הייתם יכולים לשים פתק עם שמו של נתניהו ולהצביע רק עבורו – או לשים פתק "מחל" שיביא את קולכם לכל אחד מחברי הליכוד. כך עובדת השיטה בדנמרק עד היום.

ב-26 באפריל 1920 נערכו הבחירות הראשונות בפורמט החדש, שהסתיים בכך שאף מפלגה לא יכלה להרכיב קואליציה ואפילו לא הייתה קרובה לרוב: חברי מפלגת "Venstre" זכו בסך הכל במרב הקולות, אך רק ב-48 מושבים – וכך גם הפלגה הסוציאל דמוקרטית שזכתה ב-42 מושבים, השמרנים עם 28 והליברלים עם 17. כתוצאה לא הושגה קואליציה, וב-6 ביולי 1920 נערכו שוב בחירות – שבהם Venstre אמנם התחזקה ב-3 מושבים אך שוב נכשלה בהקמת ממשלה.

כחודש לאחר הבחירות נחתם הסכם עם גרמניה שהחזיר את מחוז דרום ג'וטלנד משליטה גרמנית לשליטה דנית – ובעקבות המשבר הפוליטי והיעדר הממשלה הוחלט לערוך בחירות בפעם השלישית ב-21 בספטמבר 1920, שבהם תושבי המחוז יוכלו גם כן להשתתף. כמו כן מספר המושבים הועלה מ-140 ל-148 – והפעם הסיפור נגמר בהכרעה: "Venstre" שמרה על כוחה עם 51 מושבים, זכתה בתמיכה של המפלגה השמרנית עם 27 מושבים והרכיבה ממשלה.

גרמניה: 3 מערכות הבחירות שהובילו לעליית הנאצים

אולי המקרה המפורסם ביותר של מערכות בחירות רצופות נרשמה בגרמניה, לאחר פירוקה של קואליציית האחדות הרפובליקנית על רקע המתיחות הרבה בין המפלגות. לאחר שנתיים של משבר פוליטי בעקבות הקמת ממשלת מיעוט, נשיא המדינה פול פון הינדנבורג נכנע ללחצים שהופעלו נגדו והורה על קיום בחירות חדשות לרייכסטאג. בתום קמפיין בחירות אלים במיוחד, אזרחי גרמניה יצאו לקלפיות ב-31 ביולי 1932 והמפלגה הנאצית של אדולף היטלר זכתה ב-230 מתוך 608 המושבים בפרלמנט – שהפכו את הנאצים למפגלה הגדולה ביותר, אך ללא רוב מוחלט.

לאחר ששאר מפלגות הרייכסטאג סירבו להצטרף לקואליציה של הנאצים, הקנצלר החליט על פיזור הפרלמנט כדי למנוע הצבעת אי אמון, וגרמניה ניגשה למערכת בחירות שנייה תוך 5 חודשים. בניגוד לבחירות הקודמות, הפעם הקמפיין של הנאצים היה מתון בהרבה, מתוך תחושת מיאוס של הציבור הגרמני מהבחירות התכופות. כתוצאה, בתום ההצבעה ב-6 בנובמבר 1932 הנאצים איבדו 34 מושבים ברייכסטאג, ושוב נכשלה במאמציה להקים קואליציה.

3 מערכות בחירות הובילו לעלייתו לשלטון. אדולף היטלר (צילום: ארגון ויקימדיה)

למרות האכזבה מתוצאות הבחירות, נקודת המפנה של הנאצים הגיעה ב-30 בינואר 1933, כשלאחר סדרה של מזימות ומשברים פוליטיים, הנשיא פול פון הינדנבורג מינה את היטלר כקנצלר גרמניה. רבים חשבו שהמהלך יוביל לנפילתו הפוליטית – אך כבר ביומו הראשון היטלר הפתיע והורה על פיזור הרייכסטאג וקיום מערכת בחירות נוספת ב-6 במרץ 1933 – השלישית תוך 10 חודשים. שבוע לפני הבחירות, חבר המפלגה הקומוניסטית שרף את בניין הרייכסטאג – והנאצים ניצלו זאת כדי להכריז על מצב חירום שהתירו להם לעצור אלפי פעילים קומוניסטים ובכך לדכא את ההצבעה של המפלגה היריבה.

למרות שגם מערכת הבחירות השלישית הסתיימה ללא רוב מוחלט לנאצים, היטלר חבר לקואליציה עם מפלגת העם הגרמני כדי להגיע לרוב מוחלט – ומיד העביר את "החוק לתיקון מצוקת העם והרייך" שהביאה לממשלה סמכויות חקיקה מלאות והבטיח שליטה מוחלטת למרות היעדר הרוב בפרלמנט – ובעקבות זאת, גם את עליית הנאצים לשלטון. מה קרה בהמשך כולנו זוכרים.

מה הלקח הנלמד ממערכות הבחירות הללו?

למרות הדמיון הרב בין חלק מהסיפורים הללו למצב של ישראל ב-2019, צריך להבין שהמצב במדינות העולם לא דומה למה שהיה בישראל. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה שבה נערכו שלושה מערכות בחירות בשנה אחת. המערכת הפוליטית שלנו, ודאי בעשור האחרון בראשות נתניהו, הייתה יציבה והממשלות (ברובן) החזיקו מעמד בזכות הברית של הליכוד עם החרדים והציונות הדתית.

אך מה שכן – צריך ללמוד לקח מהסיפורים בעולם, שלא לקחת את היציבות והאמון במערכת הפוליטית כמובנים מאליהם. כי בעולם של היום, גם בישראל וגם בשאר העולם, נראה שההפך הוא הנכון. אגב, בשום מקום בעולם לא הזדקקו לארבעה מערכות בחירות רצופות כדי להביא להשבעת ממשלה. בתקווה שישראל לא תהיה הראשונה שתעשה זאת בקרוב.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
עברית דפוקה
תכבדו את עצמכם | 02-03-2020 8:51
חבל
איש ישר ויהי מה לא מצביע לשוחד מרמה והפרת אמו
טובים מאורות. | 02-03-2020 9:31
איש ישר, לא מצביע לשוחד מרמה והפרת אמונים, ויהי מה.
2
מצביעים כחול לבן
אביאל | 02-03-2020 17:14
כדי שביבי לא יהפוך לארדואן הישראלי