ישנו קשר בין פרשת השבוע תזריע מצורע לה' באייר התאריך של שבת. נגעים באים לאדם בעוון לשון הרע, כפי שכתוב בגמרא בערכין על הפסוק "זאת תורת המצורע" – שכל המספר לשון הרע נגעים באים עליו.
בהמשך הגמרא כותבת שהמצורע מביא לקרבן שתי צפורים בגלל שהנגעים באים על לשון הרע שזה פטפוטי דברים, ולכן טהרתו בהבאת צפורים שמפטפטים תמיד. מסביר האמרות הקודש למהר"י מבעלז שבשחיטתן משתיקים את הצפורים, לרמוז למדבר לשון הרע שעליו להפסיק ולדבר ולשתוק.
בתנא דבי רבי ישמעאל נאמר כי כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד שלוש עבירות החמורות עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בגמרא בערכין כתוב שכל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר.
הנתיבות שלום מסביר שחביבין ישראל שנקראו בנים למקום, וכביכול אין הקדוש ברוך הוא סובל שמדברים סרה בבניו, כשם שאין אב יכול לסבול שמדברים רעה על בנו. לכן החטא הוא לא רק בין אדם לחברו, אלא הוא גם פגם בקשר בין מדבר הלשון הרע לבין הקדוש ברוך הוא.
הנחת רוח הגדולה ביותר שעושים לקדוש ברוך הוא היא כאשר ישראל אוהבים זה את זה, ולכן ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה.
חז"ל אומרים שמקדש ראשון נחרב וישראל גלו מארצם בגלל שלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. מקדש שני נחרב בגלל שנאת חינם שדברו לשון הרע זה על זה.
לאחר חורבן הבית ראשון עם ישראל היה בגלות שבעים שנה וחזר לארצו, ואילו לאחר חורבן הבית השני עם ישראל לא היה בארצו למעלה מאלף תשע מאות שנה עד שהתקיימו דברי רבי אבא הכתובים במסכת סנהדרין אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא.
האר"י הקדוש במחברת הקודש כותב שלאחר אמירת ספירת העומר אומרים את פרק ס"ז בתהילים שבו 49 מילים שהם כנגד 49 ימי הספירה ובכל יום מכוונים במילה שכנגד אותו יום בעומר.
ביום ה20 לעומר שהוא ה' באייר צריך לכוון במילה ישמחו שבפסוק "ישמחו וירננו לאומים", דבר המובא בהרחבה בספר נשמחה בישועתו של הרב יהושע ביסמוט.
בשבת יש לנו פעמיים ישמחו. ישמחו של ספירת העומר "ישמחו וירננו לאומים" וגם ישמחו של שבת, "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג". בשמחה הכפולה שבאה מתוך אחדות בעם ישראל הנגע שבא בגלל לשון הרע יתהפך ויהיה לענג.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
