"ונהפוכו": שבוע לאחר פסילת מועמדותה של אבתיסאם מראענה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, בג"ץ ביטל היום (ראשון) את החלטת הוועדה והתיר לה להתמודד ברשימת מפלגת העבודה. בכך נדחתה עתירתו של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לפסילתה.

פסיקת בית המשפט ניתנה ברוב מוחץ של 8 שופטים, מול השופט דוד מינץ שסבר כי יש לפסול את מועמדותה של מרענה.

במפלגת העבודה מסרו בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט העליון אמר את דברו. המועמדת איבתיסאם מרעאנה מנוחין הביעה חרטה על הדברים שכתבה לפני למעלה מעשור. אנחנו רואים את הפרשה מאחורינו ונערכים לבניית עתיד חדש למדינת ישראל; עתיד של חיבור ושיתוף חלקי החברה הישראלית לטובת כל אזרחית ואזרח".

הנשיאה חיות באזהרה לפעילים ברשתות החברתיות

הנשיאה אסתר חיות כתבה לגבי התבטאויותיה של מרענה, כגון "התבטאותה לגבי אי-עמידה בצפירה – מעורר אומנם שאט נפש, אך אין מדובר ב'התבטאויות המעידות באופן חד-משמעי, ברור ומשכנע על שלילת המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית'".

חיות הוסיפה אזהרה לפעילים ברשתות החברתיות: "מילים שנכתבו כלאחר יד (ומקלדת) תיוותרנה במרחב הדיגיטלי זמן רב לאחר שוך סערת הרגשות שהובילה לכתיבתן, וככלל את שפורסם לא ניתן להשיב".

"ראוי, אפוא, כי מקרים כגון זה – שבו מי שכתבה את הפוסט סבורה היא עצמה כי הוא פוגעני ועלוב ומוטב היה לו שלא ייכתב – יהוו תמרור אזהרה לפעילים ברשתות החברתיות, שכן לעיתים לא ניתן יהיה לרפא באמצעות הסברים בדיעבד את אשר שוחרר אל החלל המקוון, וכבר נאמר כי סוף מעשה במחשבה תחילה".

"שאט נפש, לא עילת פסילה"

השופטת דפנה ברק ארז כתבה: "פסילת מועמדים או רשימות בדמוקרטיה היא החלטה שאמורה להיות שמורה למקרי קיצון מובהקים. אמת המידה לזיהויו של מקרה כזה אינה קיצוניותה של אמירה מסוימת, אלא הצטברותן של עובדות ונסיבות המצדיקות את ההתייחסות למקרה כחריג וקיצוני. אמירות בודדות, בעיקרן ישנות, שמהן המועמדת עצמה הסתייגה, נופלות במובהק מחוץ למסגרת זו".

השופט נועם סולברג כתב: "מחד גיסא, סלידה ושאט-נפש מהתבטאויותיה של מראענה; מאידך גיסא, לא קמה עילה משפטית לפסילתה מלהתמודד כמועמדת לכנסת".

השופטת ענת ברון כתבה: "ניכר כי במסגרת פעילותה הציבורית לא בחלה המשיבה בעבר בהתבטאויות מתגרות ואף פוגעניות. אך רב המרחק בין התבטאויות אלה ובין קריאה לטרור או לשלילת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

"לכל אדם, ובמיוחד למי שנמנה עם קבוצת מיעוט, שמורה הזכות להביע את מחאתו בנושאים חברתיים ופוליטיים; ועלינו להישמר מלפרש כל מחאה כזו כתוקפנות או כאיום על זהותה היהודית של מדינת ישראל".

"הראיות לא מלמדות על שיטתיות ודומיננטיות"

לעמדת השופט ג'ורג' קרא, "כל שהונח בפני הוועדה אינו אלא אוסף של אמירות קשות, מכוערות ומקוממות, שטוב להן שלא נאמרו משנאמרו, ושחלקן אף המועמדת עצמה הגדירה כ"עלובות" ואמרה שלא הייתה חוזרת עליהן".

"ראיות אלה, אשר חלקן הן מלפני למעלה מעשור, ואשר נאספו מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות – אינן מלמדות על שיטתיות ודומיננטיות ב"משנתה" של המועמדת, כי היא מתבטאת ופועלת באופן העולה כדי עילות הפסילה".

השופט מני מזוז כתב: "פסילת מועמדים או רשימות במשטר דמוקרטי שמורה "למצבי קיצון מובהקים", ובהתאם לכך נקבעה בפסיקתו של בית משפט זה שורה של אמות מידה לזיהויים של מקרי קיצון כאלה. התבטאויותיה של המשיבה 1 (מרענה, א"ב) אינן עונות על אמות מידה אלה, אף לא בקירוב". גם השופט ניל הנדל תמך בעמדת הנשיאה חיות כי אין לפסול את מרענה.

מינץ: אסור להתעלם מהוראות מפורשות של החוק

השופט היחיד שסבר כי יש לפסול את אבתיסאם מרענה, דוד מינץ, פתח את עמדתו בפסק הדין במילים הבאות "שוב מוצא אני את עצמי כקול קורא במדבר. נותר בגפי", ותקף את השופטים שאישרו את מועמדותה של מרענה: "על אף הצורך ליישם את הוראות החוק בזהירות ובשים לב להיקפה של הזכות לבחור ולהיבחר, איננו רשאים להתעלם מהוראותיו המפורשות של החוק".

לעמדת מינץ, "שאלת קיומה של "מסה" ראייתית קריטית הנדרשת לצורך אישור החלטת פסילת מועמד, אינה שאלה כמותית אלא איכותית. בית המשפט יכול ורשאי להשתכנע ולבסס את הכרעתו בהתבסס על ראיה אחת ויחידה".

לדבריו, "נסיבות מקרה זה חריגות וקיצוניות. זאת בהתייחס למידת דלותה של ה"התנצלות" והחרטה שהביעה מראענה, אם בכלל ניתן לייחס לה חזרה כלשהי מדבריה".

מרענה התנצלה בדיון הפסילה שלה לראשונה

כזכור, בדיון שנערך בבית המשפט העליון ביום רביעי האחרון בן גביר הציג שלל ראיות נגד מראענה שהתקבלו על ידי ועדת הבחירות, בהן קריאתה להשמיד את זכרון יעקב, לגלוגה על ניצולי השואה, וביזוי כבודם של חיילי צה"ל כאשר התגאתה שנסעה בעת הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לדבריו, "הדברים שהיא אומרת שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומהווים תמיכה בטרור".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עו"ד בן גביר ביציאה מבית המשפט (צילום: אברהם בלוך)

במהלך הדיון מראענה התנצלה בפני השופטים על האמירות שלה. "אני מתנצלת על כל דבר שהיה יכול להישמע גזעני, מסית ולא אוהב. מעולם לא הסתתי נגד אף אדם" טענה. "אני נשואה ליהודי, יש לי בת – צופיה – שהיא מאה אחוז יהודייה ומאה אחוז ערביה. גדלתי בזכרון יעקב, ואמא שלי ניקתה בתים 25 שנים בזכרון יעקב. היא נלחמה כדי לגדל משפחה ושנהיה חופשיים. גם אני ניקיתי בתים בזכרון יעקב. הייתה בנינו שכנות טובה, עשו עלינו סרטים".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: אברהם בלוך

"נפלתי בלשוני בראיון עיתונאי מיד לאחר מות אבי. מעולם לא דיברתי על השמדת זכרון יעקב" הוסיפה מראענה. "הדברים שלי הוצאו מהקשרם, אני מתנצלת. נולדתי כדי לחבר ולהיות גשר בין שני העמים. אני רוצה להיות חברת כנסת כדי שיהיה טוב לכולנו, יהודים וערבים יחד".