הנחת תפילין בפעם הראשונה. עמידתם של חתן וכלה ביום חופתם. היום בו הפך האדם להיות הורה בפעם הראשונה. נקודות קצה שונות פוגשות את האדם במהלך חייו. רגעים אדירים מקיפים את חיי האדם, אך לצערו לאחריהן מתברר לו שרגעי השיא הללו נרגעים, והמציאות השגרתית חוזרת למסלולה.

את הנחת התפילין היום-יומית יצטרך האדם לחזק ולהלהיב בתוכו בכל יום, ואף חיי הזוגיות וההורות יזדקקו לתמריצי עידוד, חידוש וריענון. החלום הגדול בו "יהי חלקי מאומרי הלל בכל יום" הולך ונגוז, והאדם מתהלך בעולם כמחפש שלל רב.

המעבר ממשפטים לתרומה

ר' משה דוד וואלי, פרשן ומקובל איטלקי שחי במאה ה-18, היה מתלמידיו הגדולים של הרמח"ל. ר' משה דוד ניסה לעמוד על סוד הקשר בין סופה של הפרשה הקודמת, פרשת משפטים, בה חזה העם מראות אלוהיים – לבין תחילתה של פרשת תרומה, בה מעורר כל אחד מבני ישראל חיבור לאור הבורא באמצעות תרומתו למקדש.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב חגי לונדין על פרשת תרומה (צילום: ערוץ מאיר)

בסוף פרשת תרומה זכה עם ישראל למראות אלוהיים. לחזיון רוחני שלא נמצא בלקסיקון של האדם המודרני, זה שמסכו מרצד בין הקלדת הודעה בוואטסאפ לבין הזנה של כתובת יעד ב-Waze. העבודה הרוחנית שלנו לרוב עסוקה במעטפת הנסתרת של הדברים, אנו פועלים על נפשים, בטוחים שמעשינו מוסיפים טוב בעולם וסמוכים על בוראנו כי מעשינו הטובים אינם הולכים ריקם. אולם, המבט הישיר באור ה' וכבודו – נעלם מאיתנו.

לא כן בפרשה הקודמת אז "מַרְאֵה כְּבוֹד ה'" הופיע לבני ישראל "כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר". העם התוודע לירידתו של הבורא אל העולה התחתון, העולם שלנו. אולם, למציאות רוחנית של "אש אוכלת" אין גישה לאדם הפשוט. אם קרבת ה' תלויה ביכולת להחזיק מעמד מול "אש אוכלת" זו, הרי שמלבד משה רבנו נתקשה למצוא אדם מישראל שמסוגל להחזיק מולה מעמד. אם כן, מה הפתרון עבור האדם הפשוט? כיצד האזרח בישראל יוכל לחוות חיבור אמיתי לה' גם בלא לחיות במדרגה "מלאכית"?

תרומה הלב – סוד המשכן

התשובה, לפי ר' משה דוד וואלי, מצויה בתחילת פרשת תרומה. המדרגות הרוחניות הגבוהות כמו היכולת לצפות במחזות אלוהיים אדירים, אינה מתחילה אלא מהקומה הבסיסית ביותר של לב טהור. של חסד, אהבה ונדיבות. היכולת לפתוח את הלב לאחר. "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". למי שיש "לב שומע" ונדיב המסוגל לפתוח את אוזנו לאדם אחר, הוא זה שיזכה לקרבת ה' אמיתית. הסיבה שמשה רבנו הצליח לעמוד באותה "איש אוכלת" היא מפני שהוא החל את חייו בכך שיצא אל אחיו "לראות בסבלותם".

פרשת תרומה מלמד אותנו שלב נדיב שפנוי מקנאה, שנאה ותחרות הוא זה שמסוגל להיות שותף אמיתי בבניין המשכן. בניינו של המקדש כיום לא תלוי ב"סגולות", בכוונות רוחניות או בכל פעולה רוחנית אחרת, הוא תלוי בעיקר בתיקון הלב, בתיקון נדיבות הלב ואחדות ישראל. על כך תם עידן המקדש, ומשם הוא יחל להיבנות בשלישית.