דבר אחד הוכיח בנימין נתניהו בהגעה שלו לראיון באולפן חדשות 12: הוא לא התעייף. גם בבחירות רביעיות תוך שנתיים, הוא מגיע עם סכין בין השיניים ומוכן לעשות הכול כדי להשיג לו את הניצחון המיוחל.

בדרך כלל נמנע נתניהו מהתייצבות לראיונות, בטח בפורמט של שידור חי, שלא מאפשרות לו שליטה על הנעשה או כל אפשרות לעריכה. נכון, שבוע שעבר הוזמן בועז גולן מחדשות ערוץ 20 לראיון במעונו של ראש הממשלה אבל קשה לקרוא למה שהיה שם ריאיון עיתונאי אמיתי.

אתמול, אצל יונית לוי, ראש הממשלה הוכיח שוב שהוא יודע לענות בצורה מהירה וחדה, לשבות את הצופים. גם מתנגדיו, יודו כי המופע שלו אמש היה מוצלח.

וזה מחזיר אותנו לשאלת עימותי הבחירות.

נתניהו לא מוכן לקחת חלק באירוע כזה כבר שנים ארוכות. למעשה העימות האמיתי האחרון שבו הוא לקח חלק היה במערכת הבחירות של 1999. מול נתניהו התייצב רק יצחק מרדכי, ממפלגת המרכז אך המועמד המרכזי שהתמודד מולו, אהוד ברק, נמנע מהשתתפות. כמובן שאז עוד הייתה בחירה ישירה לראשות הממשלה וכיום המצב שונה.

שבוע שעבר יצא יו"ר ימינה, ח"כ נפתלי בנט בקריאה לנתניהו לבוא לעימות. כמובן שנתניהו אפילו לא הגיב לכך, ובכלל האסטרטגיה שלו הוא להתעלם ממתחריו מימין, ולהפנות את תשומת הלב לכיוון שמאל, לעבר יאיר לפיד. המטרה ברורה: ימין מול שמאל, הקרב המועדף על נתניהו וכזה שצפוי להביא תחת כנפיו קולות ימין מפוחדים מעליית השמאל לשלטון.

גם אתמול בראיון בחדשות 12, הקפיד נתניהו לצייר את יאיר לפיד כיריבו המרכזי, וניכס תחתיו את בנט וסער שהולכים להמליך אותו לראש ממשלה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו מחקה את יונית לוי באמצע ראיון (מתוך חדשות 12)

במצב כזה, נתניהו רק ירוויח

ולכן הפעם, ואולי בניגוד למקרי העבר, יש לראש הממשלה אינטרס להסכים לעימות בחירות טלוויזיוני מול לפיד. נכון לפיד איננו גנץ והכושר הרטורי של לפיד הוא מצוין אבל נתניהו הוא אשף טלוויזיוני. ובכל מקרה זה מצב של WIN-WIN מבחינתו.

כי אם הוא יהיה טוב מלפיד, הוא יוכיח שהוא המנהיג הגדול מכולם, שאוכל בלי מלח כל יריב שיציבו מולו.

אבל גם לו יצויר שלפיד יצליח להתעלות עליו ולגרום לנתניהו להיראות פחות טוב, הרי שנתניהו יוכל להשתמש בזה למשוך חזרה עוד קולות ימין שאבדו לו – הוא יוכל שוב להגיד שהשמאל מתחזק וזה הזמן לשנס מותנים והתכנס תחת הליכוד, כדי להציל את המחנה: "ליכוד אחד גדול מול כל השמאל", כמו שאוהבים להגיד שם.

לנתניהו אין מה לפחד הפעם מהתייצבות מול המצלמות ומול יריבו לפיד. לשניהם יש בהחלט מה להרוויח, וגם לנו, המצביעים. מופע של דמוקרטיה, של הצגת עמדות, של חידוד תפיסות עולם.

מי יודע, אולי זה גם יחזיר את העניין והאמון במערכת הפוליטית השבירה שלנו.