הרב יעקב מדן: מישהו איים עליך?

"ועבדתם את ה' א-להיכם" – בשנה האחרונה כולנו חווים הגבלות על החופש שלנו בחסות החוק, כדי לשמור על חיינו. בפרשת השבוע משפטים מקבל עם ישראל המון מצוות מפורטות, ולכולן מטרה אחת – עבדיי הם ולא עבדי עבדים. אבל האם אין בכך הגבלה של החופש שלנו? מכון ידעיה והאתר לדעת להאמין בסרטון של הרב יעקב מדן:

טוענים שההלכה מושתתת על כפייה חיצונית. אמנם, יש בזה משהו נכון, אם כי ההלכה אינה כופה; הרי החפץ חיים לא יצא מתוך המשנה ברורה והרים שוט על אף אדם, והוא גם לא תפס אף אחד בגרון, או משך לו באוזן! הוא כתב מה יהודי שומר הלכה צריך לבחור לעשות. לכל אחד מאיתנו יש כל יום בחירה האם לקיים את ההלכה או לא לקיים אותה.

כפייה מהסוג הזה שמאפשרת לאדם את הבחירה האם הוא רוצה לחייב את חייו למסגרת מסודרת, היא דבר נכון בכל תחום. גם כשאנו בוחרים מה לאכול לארוחת צהריים ובלי קשר לכשרות, כדאי מאוד לאכול בתוך מסגרת ולא ארוחות שחיתות. כך גם כשהולכים לישון וכשקמים, נכון לעשות זאת בתוך מסגרת. החופש עלול להביא אנשים לאובדן כל משמעת פנימית.

לא כל שאלה היא שאלה הלכתית ומצריכה לשאול רב. האדם צריך לזכור שיש לו שכל ישר, ויש תחומים שבהם אפילו נכון יותר להפעיל את השכל הישר ולפעול על פיו. אפילו בתוך ההלכה לעתים יש מרחב בחירה, ודווקא משום כך, צריך גם שתהיה לנו משמעת, שתהיה לנו מסגרת. זו לא כפייה.

אף אחד לא עומד עלינו עם שוט. אף אחד אפילו לא מצלם אותנו באיזושהי מצלמה, וייתן לנו קנס אחר כך בגין אי שמירת ההלכה. דווקא היום, כשבכל צעד שאנחנו הולכים ברחוב יכולה להיות מצלמה נסתרת שמצלמת אותנו, או קול שמקליט אותנו, השאלה אפילו מפליאה עוד יותר. פעם אמרו לאנשים, "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת", והם התלוננו על "כפייה". היום דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת – זו עובדה קיימת, מכל מקליט ומכל טלפון ומכל מצלמה, אנו חיים היום בתחושה של דע מה למעלה ממך. אז מעל המצלמה יש עוד עין, ולא נורא שנזכור את זה. ועם כל זאת אנו צריכים לזכור שיש לנו הרבה חופש והרבה בחירה באפשרות לשמור על ההלכה.