בשל התנהלות המשטרה, השופטת הסרוגה רבקה גלט מבית משפט השלום ברמלה החליטה לפסול ראיות נגד סוחר סמים. הראיות שנפסלו הושגו כתוצאה מחיפוש לא חוקי שהמשטרה ביצעה במקום מגוריו של הנאשם. בעקבות זאת, סוחר הסמים זוכה, כיוון שאשמתו לא הוכחה.

החיפוש שבוצע בצורה לא חוקית על ידי המשטרה נעשה לאחר שהתקבל צו חיפוש נגד אדם מסוים בתא שטח בו היו שני קרוואנים. השוטרים ביצעו חיפוש גם בקרוואן השני, ללא סמכות וללא בקשת רשות מהדייר כנדרש. מפקד הכוח הצהיר בבית המשפט כי לא עניין אותו מי גר בכל אחד מהקרוואנים שבשטח.

"נחצו קווים אדומים על ידי המשטרה"

בהכרעת הדין, השופטת תקפה את התנהלות משטרת ישראל, וקבעה כי: "נחצו קווים אדומים על ידי המשטרה, בביצועו של חיפוש בבית הנאשם, זאת מבלי שעלה כל חשד כלפיו, ובניגוד לחובה לקבל הסכמתו מדעת".

עוד כתבה השופטת כי ההתנהלות הבלתי חוקית של השוטרים לא נעשתה בתום לב, וכי החיפוש הלא חוקי נעשה כתוצאה של כשל מערכתי: "מעדויות השוטרים ניתן היה להתרשם כי לא הודרכו נכון לגבי אופן הביצוע הראוי שלצו חיפוש המופנה כלפי חשוד מסוים, בתוך תא שטח שבו מתגוררים גם אחרים, ובשעה שלא ידוע מקום מגוריו המדויק".

"המשמעות היא כי מדובר בכשל מערכתי, ולא בטעות מקרית בתום לב. על גודל התקלה ניתן ללמוד מן העובדה שגם בשעת עדותם, היו השוטרים נתונים תחת שכנוע פנימי כי פעלו כשורה בהתאם לצו, ולא הראו כל מודעות לפגיעה שנלוותה למעשיהם".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארכיון (קרדיט דוברות המשטרה)

השופטת הסבירה כי בנסיבות האלה קיים פוטנציאל ברור להמשך פגיעות בזכות החוקתית לפרטיות של אזרחים נוספים. השופטת הוסיפה כי למרות שדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לא מושתתת על 'עיקרון חינוכי' נגד גורמי האכיפה, עדיין עצם קיומה של תכלית ההרתעתית-חינוכית שתרתיע את המשטרה מלהמשיך לפעול בצורה לא חוקית, "עשויה להוות תוצאת לוואי אפשרית – ואף רצויה – של פסילת הראיות".

[דוקטרינת הפסילה הפסיקתית נקבעה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2006 במסגרת 'הלכת יששכרוב'. הדוקטרינה יצרה את היכולת של בתי המשפט לפסול ראיות שהושגו בצורה לא חוקית, אשר קבלתן תביא לפגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן, א"ב]

השופטת רבקה גלט: "נחצו קווים אדומים על ידי המשטרה" (דוברות הרשות השופטת)

השופטת: "עשיית הצדק נעשתה שלא בצדק"

השופטת המשיכה ותקפה את התנהלות המשטרה, וקבעה כי התנהלותה פוגעת בחברה הישראלית יותר מאכיפת עבירת הסמים שבוצעה על ידי הנאשם: "עשיית הצדק נעשתה שלא בצדק; מאד מאד שלא בצדק, ותוך פגיעה בוטה בזכויות יסוד. לפיכך, התועלת החברתית שתצמח מפסילת פירות החיפוש הפסול עולה עשרת מונים על אינטרס האכיפה כנגד עבירת הסמים".

בסיכום הכרעת הדין, כתבה השופטת: "התנהלות המשטרה בנוגע לצו החיפוש בתא השטח בו מצוי בית הנאשם הייתה לקויה מתחילתה, והכשלים הלכו והחמירו עד לרגע השיא שבו בוצע חיפוש פולשני בבית הנאשם, חרף העובדה שצו החיפוש התייחס לחשוד אחר לחלוטין".

"מצאתי כי הליקויים היו חמורים במיוחד, שכן עסקינן בצו חיפוש בו לא צוינה הכתובת במדויק אלא על פי הצבעה בתצ"א, מה שהטיל על המשטרה חובת זהירות מוגברת. למרבה הצער, התוצאה שאותה היה על השוטרים למנוע, היא זו שהתרחשה בפועל, עת נפגעו זכויות היסוד של הנאשם ללא הצדקה".

בשל התנהלות המשטרה, השופטת קבעה כי הנאשם יזוכה וכי הראיות נגדו יפסלו: "בעקבות הפגמים החמורים, נפסלו הסמים שנתפסו בחיפוש, וכן נפסלו הודעות (ר"ל, הודאות) הנאשם שהן ראיות נגזרות מן החיפוש".