את מה שקרה לנו ב2020 אנחנו יודעים היטב, לא רק שאנחנו יודעים, אני חושב שזו שנה שתחקק בזיכרון לעוד הרבה זמן. הנגיף הקטן והמסתורי מסין קיבל שם וגם שם מדעי והכניס את העולם כולו לעידן שטרם נראה פה.

אז מה יקרה אחרי? אלו נקודות ציון כדאי לסמן לקראת 2021? אף אחד לא מתיימר להיות נביא ולקבל מסרים מעבר למרחב ולזמן, אבל על כמה מגמות אפשר להצביע וגם הם יהיו בערבון מוגבל, כפי שאיש לא ציפה לטלטלה שתביא עמה הקורונה.

2021 – יאללה יוצאים לדרך

החיסונים: ראשית אנחנו פותחים עם בשורה, מבצע החיסונים לנגיף הקורונה, קוביד 19, נמצא בראשיתו ובקצב טוב בישראל. לקראת האביב אנחנו כולנו אמורים כבר להיות מחוסנים. השגרה ללא סגרים, וללא מסכות נראית כמו משהו רחוק. תפילות ברוב עם, הצגות, מופעים, חתונות, ריקודי יד ביד וכינוסים המוניים יחזרו. זה נשמע כמעט דמיוני.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו מתחסן לקורונה (צילום: לע"מ)

האם לאחר שכל זה יקרה והחרדה תשקע, נוכל לעכל את מה שעבר עלינו עד כה? שוק העבודה והלימודים ישתנו? ההתכנסות, המשפחה, הפרופורציות יחזרו? או שכוחות השוק ינצחו?

גלובליזציה: זה מלחיץ לחשוב על זה, אבל יכול להיות שהקורונה הייתה רק סנונית ראשונה, לתמונת המצב הרפואית של העולם בעשור השני של שנות האלפיים. עוד לא ברור איך ולמה פרץ הנגיף המסתורי מווהאן בסין. האם המבנה הסופר גלובלי שלנו יכול להעביר מגפות מצד אחד לצד השני של כדור הארץ בקלות יתרה יותר מבעבר? יתכן ואנחנו בפיתחו של עידן. עידן בו מגפות הן חלק מהמשחק הגלובלי.

צריך לזכור שעדיין איש עוד לא חקר את סין ברצינות, ולא נפתרה התעלומה וסימן השאלה האם זו הדרך של הסינים להגיע ליעדים שלהם. ובכלל יתכן והקורונה רק נתנה השראה לקבוצות טרור, למדינות עוינות, ולסתם קרימינליים – איך אפשר לטרלל את העולם.

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הכלכלה: השאלה המאתגרת עכשיו היא האם הכלכלה תוכל להתניע מחדש ולהאיץ את דרכה. גם ברמה העולמית, אבל בוודאי ברמה הארצית – כשהקורונה תפסה אותנו לאחר שלוש מערכות בחירות וכרגע אנחנו יוצאים לרביעית. התקציב האחרון שאושר כאן היה ב-2018.

האם כל העסקים שקרסו, או שרדו בקושי, יצעדו קדימה? האם נוכל להשקיע הרבה יותר במשבר הכלכלי ששרץ מתחת לקורונה? האם נראה השלכות של הבור הכלכלי שנחפר בעיצומו של משבר? ומה הנזק שיעשה לנו?

הגירעון התקציבי שמאמיר, יחד עם אי היציבות הפוליטית, יכולים להוביל אותנו למשבר כלכלי קשה. אלא אם נתעשת, יבנה אמון בין הנהגה לעם, והכוחות היצרתיים שיש לנו כאן בשפע ימשיכו את השגשוג.

בכל אופן, הבור הכלכלי הולך להיות חריף ואם לא נדע לטפל בו היטב ואנחנו נחווה טלטלה קשה. ולדבר הזה יש גם השלכות חברתיות ופוליטיות.

רופאי איכילוב ביום העצמאות (מרים אלסטר/פלאש90)

הבריאות: מערכות הבריאות עבדה קשה מאוד במשבר הזה, בוודאי יהיו הרבה חוסרים בפעילות בתי החולים בשגרה. זה גם קשור כמובן לעוצמת המשבר הכלכלי. מאידך, משבר הקורונה האיץ תהליכים רפואיים. הזרים השקעות וטכנולוגיות, ולאחר שהמגפה תשקוט, הם יוכלו לשמש בוודאי לעוד צרכים. יתכן ונראה יותר היגנה בין בני אדם ויותר שימוש וצמיחה של השוק הזה והכנולוגיות הללו שנכנסו לשימוש. אולי בעקבות המכון הביולוגי, יתחילו גם ליצר יותר תרופות בישראל באופן מוסדר.

נשיאים חדשים ואולי גם ראש ממשלה?

ארה"ב: נשיא חדש נבחר בארה"ב על אף הסייגים של תומכי טראמפ. ג'ו ביידן צפוי להיכנס לבית הלבן. היחס במזרח התיכון בוודאי ישתנה, בעיקר מול איראן ובצירים שנרקמו בין ישראל לידידות הסוניות המתונות. בתקופת טראמפ ונתניהו הפלסטינים נדחקו הצידה ונוצרה חזית מול האיראנים.

גם מבחינת פנים אמריקנית, הקיטוב בארה"ב החמיר במערכת הבחירות האחרונה. איך יוביל ביידן את הנהגת "העולם החופשי"? האם כוחה של ארה"ב יתעצם או יחלש? זו תהיה שנת מבחן לאחר עידן טראמפ.

ביידן במעמד הזכייה (צילום: סטראטוס ברילאקיס\שאטרסטוק)

סייבר: נראה שהמערכה בזירת הסייבר מתעצמת. נתניהו, יאמר לזכותו, כבר מזמן שם את יהבו על התחום הזה שהולך וצובר תאוצה. הוא יכול לפגוע במדינות הדמוקרטיות, הוא מעניק כוחות לקבוצות רדיקליות. ראינו את עוצמה האיראנית בפריצה לכל מיני מערכות. גם סתם קרמינאליים שיכולים לסחור עם המידע הרגיש שלנו.

אנחנו מעבירים יותר ויותר מידע וכוח לרשת, מכרטיסי אשראי חכמים, ביט, ובערך את כל החיים שלנו. זו המערכה. שם מרכז הכובד. וזה לטוב ולמוטב.

רשתות חברתיות: בארה"ב החלו תהליכים להגביל את פייסבוק, טוויטר סימנה ציוצים של טראמפ. יכול להיות שהמרחב האדיר הזה יעבור גם הוא רפורמות, כי האזרחים לא ירצו מונופול כזה אדיר על הבחירות והדעות שלהן. אם זה גם יהיה האינטרס של המדינות מול אותם תאגידי רשת, הדבר יאיץ את ההתפתחות מולם.

נתניהו: האם 2021, תסמן את סוף דרכו של ראש הממשלה שזכה להכי הרבה שנות שלטון בישראל? האם המערכת הפוליטית שיוצאת לסיבוב בחירות רביעי סביב דמותו, כשהפעם כוחות מימין מנסים גם הם להפיל את נתניהו יצליחו בבחירות הבאות, או שנתגלגל אפילו לבחירות חמישיות? או שלהפך? נתניהו, יצליח לשמור ולחזק את כיסאו, בקואלציית ימין ויעבור את המשפט.

בחירות לנשיאות: כהונתו של הנשיא העשירי ראובן (רובי) ריבלין תסתיים בחודש יולי הקרוב, את הנשיא אחריו תצטרך לבחור הכנסת ה- 24 שתיבחר עד אז.

בשלב זה הודיעו על התמודדותם לנשיאות המדינה, השר עמיר פרץ, ח"כ לשעבר יהודה גליק, השר לשעבר שמעון שטרית.

מועמדים נוספים ששמם עולה הם השר יולי אדלשטיין, השר עמיר פרץ וכלת פרס ישראל מרים פרץ. גם שמו של נתניהו עולה מעת לעת לתפקיד כדרך לסיים את התקיעות הפוליטית ולהחלץ ממשפט.

ריבלין ונתניהו (צילום: נעם רבקין פאנטון/ פלאש 90)