אנו שומעים לא מעט על גבורות המקבים שנלחמו נגד היוונים, הקיזו דם ואף נהרגו לא מעט בשדה הקרב. אך חנוכה מהווה חג שמגלה נדבך חשוב על גבורת הנשים.

בסרטון בהפקת ארגון חותם, שצולם על רקע מקומות הקרבות, הרבנית ד"ר נעמי שחור מספרת על גבורת הנשים שהיו אמיצות לא פחות מהגברים.

"המקורות מתארים את הנשים שאחרי הגזרה של אנטיוכוס לבטל ברית מילה, מלו בעצמן את הבנים וקיבלו על זה עונש מוות שלהן ושל בניהן" אומרת הרבנית שחור ומוסיפה "המקורות מתארים גם את הסיפור של יהודית שחרפה נפשה להרוג את שר הצבא היווני. המקורות ממשיכים לתאר שכאשר בורחים יהודים למערות ולמדבריות כדי להמשיך לשמור תורה אז בורחים לא רק הגברים, אלא גם הנשים והילדים תוך ידיעה של הסכנה ואת האפשרות שימצאו אותם היוונים ויהרגו אותם וכך נעשה באמת. ובכל זאת נשים מצטרפות ומוכנות למסור את הנפש על קיום התורה כאן בארץ ישראל".

הנשים שותפות בדיוק כמו הגברים

הרבנית אף מספרת על סיפור החנוכה אליו מתחברת במיוחד: "הסיפור שמרגש אותי במיוחד זה הסיפור על האם ושבעת בניה. לא, לא קראו לה חנה, זה שם שצורף יותר מאוחר. אבל המקורות מרחיבים עד כמה היא הייתה צריכה לשכנע ולעודד ולחבק כל ילד משבעת בניה כדי שימסור את נפשו לקידוש השם. לבסוף כל שבעת בניה וגם היא מתים ביד המלך. זה לא משנה אם הסיפור אמיתי קרה או לא, ספרי החשמונאים רוצים להדגיש לנו שבמאבק על ארץ ישראל ועל התורה, שותפות הנשים בדיוק באותה מידה כמו הגברים שנלחמו בקרבות כאן".

הרבנית אף מספרת כי גם בימים אלו, כאשר חזרנו ליישב את הארץ, בעליות השונות, בימים של גוש אמונים, של ההתיישבות ביו"ש, ההתיישבות הפכה להיות התיישבות לא רק אחרי שהאדמה נכבשה, אלא רק אחרי שהצטרפו הנשים שהיו מוכנות לגור במקומות מרוחקים ולעיתים לא מפותחים ומסוכנים.