הפרקליטות הגישה תגובה לבית המשפט בנוגע לגילוי חומרי החקירה במשפט נתניהו, בה היא מודה כי לא נמסרו לראש הממשלה נתניהו ולשאר הנאשמים בתיק 4000 מסמכי חקירה, אך מציינים כי אלה מסמכים בודדים מתוך חומר רב ביותר וכי הוא אינו קריטי להגנה.

על פי הפרקליטות, רשימת חומרי החקירה שהועברה לסניגוריה שיקפה את המסמכים שהועברו לפרקליטות על ידי היחידה החוקרת במשטרה והתבססה על בדיקה שנערכה לפני העברת התיק לפרקליטות. על פי זאת, הפרקליטות טוענת כי הצהרותיה לגבי חומרי החקירה לכל אורך המשפט התבססו על המידע שהיה בידיה וכי הן היו הצהרות אמת.

עוד נאמר כי בדיעבד התברר לפרקליטות כי "בשל טעות אנוש, שנעשתה בתום לב, שישה מסמכים מתוך חומר חקירה רב בתיק 4000 – חומר חקירה, שאל היקפו הנכבד התייחסו הנאשמים עצמם בדיונים שהתקיימו בפני בית משפט נכבד זה – אותרו באיחור, ולכן לא הועברו לידי המאשימה (הפרקליטות, א"ב), וממילא גם לא הועברו לידי ההגנה".

הפרקליטות הביעה צער על הטעות המדוברת, שנפלה "חרף כל המאמצים שנעשו על ידי כלל הגורמים המעורבים בתיק על מנת להעמיד את החומר לעיון הנאשמים בצורה מלאה ונגישה", אך טענה כי "מכאן, ועד המחוזות הרחוקים אליהם הפליג נאשם 1 (ראש הממשלה נתניהו, א"ב) בטענותיו, כאילו בנסיבות אלה לא ניתן לצפות מהנאשמים בהליך זה להיערך להגנתם באופן ראוי, וכי זכותם להליך הוגן נפגעה המרחק הוא רב, רב מאוד".

הודגש כי "לרשות הנאשמים הועמדו חומרי הליבה של האישומים עובר לשימוע בעניינם, וחומר החקירה הועמד לעיונם לאחר הגשת כתב האישום, רובו ככולו נגיש במדיה דיגיטלית. הנאשמים טרם הגישו את תגובתם לכתב האישום ושלב ההוכחות במשפט טרם החל. היקף החומרים שיש להעביר להגנה בעקבות ההחלטות שניתנו, עד כה, הוא מצומצם".

הפרקליטות: מתוך חומר עצום, לא הועברו שישה מסמכים שאינם קריטיים להיערך להגנה במשפט

לטענת הפרקליטות, "בנסיבות אלה, העברתם של שישה מסמכים, שכל אחד מהם מחזיק עמוד או שניים, בתיק 4000 באיחור, מצערת ככל שתהיה, אינה פוגעת ביכולתם של הנאשמים להיערך כראוי להגנתם במשפט". כזכור, בהתאם לטענות הפרקליטות, ההגנה בתיק טענה כי כמות החומר בו היא עצומה ועל כן ביקשה להתחיל את המשפט עם אחד משני התיקים האחרים.

עוד טענה הפרקליטות כי עיון במסמכים עצמם מוביל למסקנה כי אי גילויים לא מנע הערכות להגנה במשפט, זה כיוון ש"הם אינם עוסקים כלל באישומים המיוחסים לנאשמים לגופם".

הפרקליטות מפרטת באיזה מסמכים מדובר: "מזכרו של תנ"צ אלי אסייג עוסק באירוע, בו נופצה שמשה בבניין בו התגורר עד המדינה חפץ, ובדין ודברים שהתנהל איתו סביב רמת הסיכון בה הוא מצוי; מזכר נוסף הוא מזכר של רפ"ק ניר שוורץ מתעד הודעה שמסר החוקר לחפץ על כך שצו איסור הפרסום על תוכן חקירותיו הוסר בהתאם להחלטת בית המשפט; שני מזכרים נוספים עוסקים בטיפולה של היחידה החוקרת בהוצאת צו איסור פרסום על הודעתה של מקורבת לחפץ; והמסמך האחרון הוא פניה כתובה של המקורבת ליחידה החוקרת בעניין זה".

הפרקליטות מודה: הודעת המקורבת לניר חפץ הועברה בטעות בשלב בשימוע

בנוסף, טוענת הפרקליטות כי "הטענה כי ממכתבה של המקורבת עולה התחייבות שלא למסור את הודעתה להגנה – אינה נכונה. על פי התמונה המשתקפת מחומר החקירה, לרבות המזכרים האחרונים שהועברו, לא התקיים כל קשר עם המקורבת עד לחודש נובמבר 2019, וממילא לא הובטח לה דבר – לא מראש, לא במועד גביית עדותה ואף לא לאחר מכן".

את הטעות בהעברת הודעת המקורבת לניר חפץ, מסבירה הפרקליטות כאשר לעמדתה: "בשלב מסירת החומרים לקראת הליכי השימוע, וכפי שנעשה בכל בתיק, בחנה המאשימה את הודעת הנחקרת והחליטה כי הרלוונטיות הרחוקה שלה מליבת החומר, אל מול הפגיעה בפרטיות ובצדדים שלישיים, מובילה למסקנה כי היא לא תועבר בשלב השימוע".

הפרקליטות מדגישה כי עורך דינו של ניר חפץ עודכן בעמדה זו בשלב השימוע, תוך שהובהר לו כי אם יוחלט להגיש כתב אישום – הודעתה של המקורבת תהיה חלק בלתי נפרד מחומרי החקירה. לטענת הפרקליטות לא ניתנה הבטחה לחפץ או למקורבת, וכי "חפץ ביקש כי בטרם תועבר ההודעה להגנה תינתן לו האפשרות לפעול ולהגיש צו איסור פרסום". הפרקליטות מוסיפה כי זו בדיוק התמונה העולה גם ממכתבה של המקורבת – "היתה התחייבות לתת שהות לפני כן, שתאפשר לי או לאחרים מטעמי לפנות לערכאות משפטיות"."