אנחנו שומרים עליהם מכל משמר, משתדלים לגונן עליהם מפני משברים ואירועי חיים קשים ולאפשר להם צמיחה וגדילה בסביבה חיובית ובטוחה. אך לעיתים, ילדינו נאלצים להתמודד אל מול חוויות קשות ואף טראומטיות, למרות גילם הצעיר.

מכיוון שתגובתם של ילדים לטראומה נוטה להיות קשה יותר לזיהוי ושונה מזו של המבוגרים, מוטלת החובה על ההורים, הגננות וצוותי החינוך להיות ערים לשינויים דקים, אך חיוניים. כך תזהו ביטויי מצוקה של ילדים בגיל הרך.

מלידה ועד בגרות – השנים הראשונות כשנים מעצבות

אין זה סוד כי שנות החיים הראשונות של הילד, הן שנים מעצבות ומכריעות, אשר להן השפעה רבה על התפתחותו ועל האדם אשר יגדל להיות. בשנים אלו, הילד גדל ומתפתח רגשית, שכלית, חברתית ופיזית כמובן. במהלך תקופת הגן, בליווי ההורים והצוות החינוכי, אשר מקבל כלים התפתחותיים והכשרה במסגרת לימודי גננות, ילדי הגן למדים על עצמם ועל האחר, צומחים ומתקדמים מתוך אינטראקציות חברתיות וניצני קשרים ראשוניים. לצד רגעי הגילוי והשמחה, שנות החיים הראשונות בגיל הרך, טומנות אתגרים התפתחותיים לא מעטים, שינויים, רגעי משבר ואף חוויות מפחידות. אומנם ילדים צעירים מאוד לא תמיד יוכלו להסביר את עצמם מילולית, אך בשפתם המיוחדת הם יוכלו לאותת לנו על הקשיים אותם הם חווים במגוון דרכים.

מהי קריאה לעזרה בגיל הרך?

קשיי אכילה, קשיי שינה, קושי להיפרד, בכי, פחדים, אגרסיות וכמובן נסיגה התפתחותית הם רק מקבץ חלקי של התנהגויות בגיל הרך, המביעות התמודדות עם קושי או חוויה טראומטית. אומנם חלקנו מזהים את ההתנהגויות הללו כהתנהגויות טבעיות לגיל, אך יש לשים לב לעוצמתן, לסבל שהן גורמות לילד וכן להתנהגות רגרסיבית.

חשוב להבין כי ילדים רבים בגיל הרך מתקשים להסביר לסביבתם את הקושי אותו הם חווים, וזו דרכם להביע מצוקה ולבקש את עזרת הסביבה. בגילאים הצעירים הרגרסיה ההתנהגותית משמשת כתמרור אזהרה אשר יכול להעיד על טראומה. לדוגמה, הרטבת לילה אצל ילדים גמולים, מציצת אצבע וכד'.

בנוסף, התנהגות נפוצה תהא התמודדות עם הטראומה באמצעות דיבור וטוויית סיפור כדרך לעבד את הקושי והחוויה השלילית. נוכל לראות חזרה מרובה על פרטים קטנים ודיוקים, משחקי תפקידים המאפשרים התמודדות ותחושת שליטה וכד'. ילדים רבים יביעו חשש ופחד וייטו לחזור ולפחד מפחדים ישנים, השייכים לתקופה מוקדמת יותר, כמו פחד מהחושך, ממפלצות או מזרים.

ביטויים התנהגותיים של מצוקה – כיצד נכון להגיב?

ילדים צעירים הם גמישים ואדפטיביים בצורה מופלאה. היכולת הזו, היא שמאפשרת להם התמודדות ועיבוד של קשיים הנקרים בדרכם. עם זאת, חשוב לזכור כי חוויות ילדות בגילאים הללו, הופכות לחלק משמעותי מחייהם ובעלות משקל בעיצוב זהותם.

דווקא בזכות גילם הצעיר ויכולתם לגמישות, הגיל הרך מהווה אשנב הזדמנויות חשוב לטיפול. כאשר אנחנו מבחינים בשינוי התנהגותי, יש להתבונן ולעקוב צעד אחר צעד, במקביל להתייעצות עם הצוות החינוכי אשר ערוך להתמודד עם קשיים ובעל כלים חינוכיים וידע מקצועי הנרכש במסגרת לימודי הגננות. כהורים, חשוב שנהיה מעורבים באופן אקטיבי, נאפשר לילדינו מרחב בטוח לבטא את הקושי, ללא כעס או לחצים ונספק לו הבנה, אמפתיה ותחושת בטחון. כך נוכל להוות מקור לסמוך עליו, לשתף ולהתמודד עם הקושי והעיבוד הרגשי.