צפו: קצר על הפרשה | המנהיג משקף את העם

עונה הרב נריה, בגלל שבני חת מינו על עצמם את עפרון כמושל באותו יום, כפי שרש"י אומר בשם חז"ל. את מי אתה ממנה על עצמך כמנהיג? – את מי שמתחבר לפנימיות שלך, כשרוצים לדעת מי האדם באמת, מי הציבור באמת, תסתכל מי המנהיג שהם ממנים על עצמם.

כשהמנהיג הוא עפרון, שהיה תככן, צמא כסף, "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", ממילא זה מוכיח שאמנם כלפי חוץ בני חת אומרים נשיא אלקים אתה בתוכנו, כלפי חוץ היה להם כבוד, יופי ומאור פנים, אבל מה בפנימיות? – רקוב, ואת זה אברהם לא רצה, ולכן הוא אומר לעבדו אל תיקח אשה מפה, אלא לך לחרן.

אני רוצה להמשיך עם קו החשיבה של הרב נריה עוד שלב אחד, ולבדוק מה קרה בחרן. אליעזר מגיע לבאר, וקורה כל הסיפור עם רבקה והמים, יש שם פסוק מאוד מעניין, "והאיש משתאה לה, מחריש, לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא", התורה מדגישה שעבד אברהם "מחריש", למה? מה זו השתיקה הזו? הוא לא רק משתאה לדעת אם ה' הצליח דרכו או לא, אלא הוא גם מחריש, למה?

התשובה מאוד פשוטה, הוא ביקש מרבקה משימה שמאוד מאוד קשה לעשות אותה, לתת מים עם הגמלים וכו', ועכשיו הוא רוצה לדעת האם רבקה היא אשת חסד, שרק כלפי חוץ מאירה פנים, עוזרת אבל בפנים היא אינטרסנטית, ומחפשת טובות הנאה, תגיד מילה טובה, תגיד תודה, תתן לי כסף התמורה, או לא.

עבד אברהם עומד שותק, מחריש, דממה. רבקה עובדת ועובדת, ומולה עומד אדם, עם עבדים ולא נוקף אצבע, לא עוזר כלום, ואפילו תודה הוא לא אומר. ופה המבחן, האם היא תמשיך או לא תמשיך.

איזה חסד יש לה, האם זה חסד אינטרסנט שרוצה את התגובה של הצד השני, או חסד שרוצה לתת כדי לתת, לעזור כדי לעזור.

כשעבד אברהם רואה שהיא נותנת מים לכולם למרות שאין לה שום תמורה, אפילו לא מילה טובה, אומר עבד אברהם זאת האשה, עם רבקה אפשר להתחיל את עם ישראל, כי עם ישראל דוגל בסופו של דבר בנתינה טהורה, נטו וברוטו לשם נתינה, לא בשביל תודה ולא בשביל יישר כח.