מזה כמה ימים הרוחות סוערות בקרב הציבור הישראלי, ועוד יותר הדתי, בעקבות ידוענית שבחרה להחפיץ ולזלזל בגופה לעין כל.

גילוי נאות, לא צפיתי בכך ואין בכוונתי חלילה לצפות, אך השמועה מתארת בוטות יתירה. מאז מתפרסמות התייחסויות של אנשי חינוך ורבנים שבאופן מתבקש מגנים את התופעה הרדודה.

להבנתי, תופעה זאת, ללא קשר לכיעורה, מציבה לנו מראה לא פשוטה שכדאי להטות לה אוזן. לא הידוענית היא הסיפור כאן, מאז ומעולם ועד לתיקונו של עולם היו וישארו תופעות ירודות בחברה. אך ברגע שתרחישים כאלה מצליחים להציף ולכבוש תשומת לב ציבורית רחבה וליצור עוררות רבתי בחברה, זה בעצם מספר לנו על עצמנו, איך התרבות הקלוקלת, תוצר המכונה המשומנת של תרבות המערב בכיעורה, היכתה שורש בעולם הנפש שלנו, מעין מאמר חכמינו 'אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו', הנאמר ביחס לחלום אך נכון גם בנדון.

ברגע שאנו עסוקים בכך, אות היא שזה חלק אינטגרלי מעולם המושגים שלנו ואף משפיע על טוהר נפשנו. תפקידם של מחנכים הוא להרבות ולהעצים את הטוהר והטוב בחברה ולא להיגרר לתגובתיות לכל ניוול ורדידות המתרחשים בחצר האחורית של החברה, ואף אם משום מה הם מוצגים לראווה בכיכר העיר.

העיסוק בסוגיות של צניעות, למרות ההכרח לתת לכך מענה ראוי, נדמה שהפך בשנים האחרונות בקרב הציבור למעין אובססיה בעיסוק היתר בהן. הגיע העת לעסוק בטוב, בקודש, בתום ובטוהר ולשם לכוון ולרומם את עצמנו וצעירנו.

אין כוונתי להתעלם ממתן מענה הולם להשפעתה של המדיה הירודה עלינו, אך היחסיות צריכה להשתנות ועיקר העיסוק צריך להתמקד בחלקים הבריאים שבחיינו ובעולמנו.

דבר נוסף ומהותי, אלו החשים אחריות ערכית וחינוכית ובכללם הורים ומחנכים, ראוי שיציבו אופק וחזון ערכי לחניכיהם ולציבור בכללותו, ובכך יקבעו את הלכי הרוח וסדר היום הציבורי, בהיות באין חזון יפרע עם, ואז נגררים לתגובתיות שערכה דל.

ממוצא דבר, הידוענית שיקפה לחברה שלמה ואנו בתוכה מה נמצא בתוככי עולמנו הפנימי, ואיך סרטון ירוד יוצר עוררות רבתי לחלקים לא מחמיאים במיוחד בחיינו המוסריים.

התיקון לכך לא יצמח ממאבק בעולמות תוהו אלו, שיכלולה וטהרתה של החברה יכון כשנחשוף מתוכנו את הטוהר והיופי שבתוכיות נשמת האומה ונציב מודלים ערכים בגאון.

=======

הרב שמעון בן שעיה מלמד תורה במסגרות תורניות, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי. הוא רב בארגון 'רבני דרך אמונה'