את תמר אלמוג לוי אתם כנראה מכירים מחדשות כאן כפרשנית לענייני משפט אך אלמוג אמא לבן ובת, בוגרת משפטים מאוניברסיטת תל אביב ועורכת דין בהכשרתה בכלל חולמת להיות חלק מתעשיית האופנה.

איך מחלום על עולם האופנה הזוהר הגעת לתחום התקשורת ודווקא לתחום הלא נוצץ כביכול של כתבת משפט?

"לקראת בת המצווה שלי, הכנתי מעין "כרטיס ביקור". בין הצבע המועדף לספר האהוב, כתבתי שכשאהיה גדולה ארצה להיות עיתונאית, עורכת דין – ובפנסיה: מעצבת אופנה. הבחירה הראשונה הייתה בחירת לבי ונפשי, מאז ומתמיד רציתי להיות עיתונאית. השנייה- בחירת הראש, או אולי ציפיות הסביבה (למרות שבבית דיברו על רופאה או טייסת…) השלישית- תחביב ואהבה גדולה שתמיד הייתה בי, אך שלא חשבתי ללמוד או לפתח. יש לי מחברת מכיתה ב' שמצוירים בה דגמים של בגדים. עד היום אני מציירת כאלה."

אלמוג היא לא הקרייריסטית הראשונה שמגלה שהחלום הכמוס שלה הוא אופנה, לאחרונה אשת העסקים חגית לבייב שהיא מנכ"לית של חברת השקעות גלובלית חשפה באינסטגרם שהחלום האמיתי שלה היה להיות מעצבת אופנה.

יש לעיסוק באופנה אולי סטיגמה רדודה? האם זה מה שחוסם נשים לפתח קריירה בתחום?

"האהבה היא מעבר לאופנה, אלא בכלל לכל מה שקשור לעיצוב וסגנון. יש כמה מקורות שמייחסים להם את המשפט "אופנה מתחלפת- סגנון נשאר", אבל גם אם קוקו שאנל ואיב סן לורן אמרו את זה, מי שהכירו לי את העקרון הזה בפועל הן נשות משפחתי. היום עיסוק באופנה ובטרנדים הוא עצמו במידה רבה טרנד, נגזרת עידן שהנראות היא מה שחשוב בו, אבל מי שזה באמת בוער בו, או בה, עוסקים בסגנון לא כי זה אופנתי, אלא כי זה חלק מהם."

"מאז ומתמיד רציתי להיות עיתונאית, כולל ההרגל לראיין את כל הסביבה בערך ולהתאמן ב"שידורים" מגיל כלום. הרצון האמיתי והתשוקה לעסוק בעיתונות היו מאז ומתמיד גדולים מהרצון לעסוק בעיצוב. ברקע, כמובן, פעם היתה תפיסה שאופנה היא "לא מקצוע" או שזה תחום "רדוד". כך שבמשך שנים רק סביבתי הקרובה ידעה עד כמה הנושא קרוב ללבי.  בנוסף, אני יכולה לספק את הצורך בעיסוק בנושאי הסטיילינג כתחביב בשעות הפנאי- וכך אני עושה. יעידו חברותיי שאני מארגנת להן את עיצוב הבתים והמלתחה ותיק האיפור."

את מסקרת מדי שנה את שבוע האופנה עבור חדשות כאן, זה מה שנקרא דרך המלך? של לעשות גם וגם?

"מדי פעם בהחלט מבליחה בנוסף לעבודתי השוטפת באייטמים שנוגעים לעיתונות האופנה או לדמויות משמעותיות בתחום העיצוב והסגנון – ומוקירה ונהנית מכל רגע. אחרי שבועות האופנה בעולם אני עוקבת מרחוק ומקווה שיצא לי לסקר גם אירועי אופנה מרכזיים מקרוב!  חשוב לומר, כמו בכל תחום סיקור, גם כאן הציפיה גם של המערכת וגם שלי מעצמי היא להגיע אחרי תחקיר מעמיק וידע הולם. אין מדובר בגימיק. לכל אייטם מגיעה עם רקע, גם ידע שצברתי במשך שנים, בתור התחלה מקריאה של ספרים ומגזינים מחו"ל, עליהם מנויה שנים –  ועוד שלל דרכים ללמוד את הנושא. אחרת לא הייתי מרשה לעצמי להתבטא בעניין. לא מספיק לאהוב תחום, צריך גם להבין על מה מדברים…"

איך עוד את מפצה את עצמך על הבחירה במקצוע הפחות נוצץ? 

"בראש ובראשונה עיתונאית , ומוצאת בכך סיפוק רב.  מה שכן, ודאי בתחום שאני מסקרת, הרבה פעמים כשהיום מסתיים – והוא מסתיים מאוחר מאד- אני לא רוצה לשמוע עד הבוקר על משפט, פלילים, פוליטיקה ואקטואליה בכלל! וכאן התחביב הוא גם האסקפיזם. זה יכול להיות ייעוץ לחברה על המלתחה, קריאת חומר על בתי האופנה או הטרנדים באיפור."

מעדיפה אופנה ישראלית על פני בתי אופנה בין לאומיים

איך נראת המלתחה שלך באמת?

"לגבי הארון הפרטי שלי- סבתי נהגה לומר: אני לא מספיק עשירה לקנות בזול. חינכו אותי לא לקנות הרבה סתם לשם הקניה, אלא לקנות במידה, את מה שצריך- איכותי ועל זמני. לא תמיד עומדת בזה, אבל בגדול- הארון שלי בנוי לפי זה ובהתאם- רובו המכריע בשימוש. כשחושבים על רכישה במובן של איך היא תשרת אותי , לכמה זמן ואיך היא תתיישב עם שאר הארון, מטייבים את המלתחה. במקום לקנות שלוש חולצות אני קונה מעיל ראוי, דבר שלובשים הרבה יותר. במקום לקנות לאורך העונה כמה שמלות שיחזיקו גג שנתיים, אשקיע בתיק טוב של דניאלה להבי."

"אין לי בארון מותגים של בתי אופנה בינ"ל עם שמות מפוצצים אבל יש לי קניות טובות, כולל כאלה מלפני שנים, של מעצבות ישראליות שכבר סגרו, כמו מיכל זיידן וסיגל דקל. פיתחתי חוש לדעת מה כדאי לקנות בתחילת העונה כי אין מצב שישאר ועם מה אפשר לחכות לסיילים. במה להשקיע ובמה לא."

עולם האופנה בנוי על כל הסיפור הזה של ההעתקות, כפרשנית משפטית, מה ההבדל בין העתקה להשראה?

"הגבולות מטושטשים. השראה, לדעתי, היא כשלומדים מאדם אחר ומתאימים את שראינו וספגנו לדרך הנכונה לנו ולמי שאנחנו . העתקה היא כשמנסים לנהוג בדיוק כמו המקור, או לקבוע כמוהו, גם אם הנסיבות שונות. זה רלוונטי גם למשפט וגם לאופנה."

אנחנו בצומת דרכים כזו שהרבה אנשים יעשו שינוי קריירה, מצד שני עולם האופנה זה לא המקום הבטוח להיכנס אליו עכשיו. את חושבת שאולי המשבר דווקא יצמיח את התעשייה המקומית שנכוותה מטיולי שופינג, הזמנות מחו"ל ומותגים בינלאומים שאולי יסגרו פה עכשיו?

"עוד לפני הקורונה ובעיקר עכשיו- המסר החשוב בעיניי הוא: לתמוך בתעשייה הישראלית ובעסקים הקטנים. לא רק באופנה, אלא בכלל. זה נכון מבחינה כלכלית, לטובת המשק; זה נכון מבחינת איכות הסביבה כשאנחנו קונים מעט וטוב במקום הרבה וזול- מפעלי יזע ומטמנות בגדים במדינות עולם שלישי הם דבר שלא מדברים עליו מספיק-  וזה נכון מבחינה חברתית. אני בהשתדלות בעניין כבר שנים, לא תמיד מצליחה- בבגדי ילדים קשה יותר לעמוד בעקרונות האלה- אבל אם כולנו ננסה, אולי המשבר דווקא יביא עמו טוב."

לסיום, אנחנו לפני החורף ואת כאן על הכובע האופנתי, יש המלצות לעונה הגשומה?

"אוהבת מאד כובעים! לטעמי הרצון הוא דווקא להתחדש כמה שאפשר. אנשים מאסו בטרנינג. השילוב של מיתון כלכלי, ירידה בהזמנות מחו"ל והעובדה שכל תעשיית האופנה העולמית הורידה הילוך כך שיש פחות סחרור של טרנדים- תביא להשקעה בפריטי בסיס טובים. מה שכן, יש פחות השקעה באקססוריז, אנשים משקיעים בעיקר בחולצות, כי זה מה שרואים בזום. אז הרשו לי לומר לכם: תתלבשו כמו שאתם רוצים להרגיש. כשאתם עם טרנינג- גם אם לא רואים, מרגישים. גם לזום- תתלבשו כאילו רואים את כולכם.  מבטיחה שתרגישו את הההבדל."