רגע האמת הגיע: אחרי 4 חודשים של קמפיינים סוערים, אזרחי ארה"ב יבחרו היום (שלישי) את נשיא המדינה הבא. לשני המועמדים יש ניסיון בבית הלבן – דונלד טראמפ הרפובליקני מחפש כהונה שנייה, בעוד שג'ו ביידן מעוניין לחזור להנהגת המדינה אחרי 8 שנים כסגנו של ברק אובמה. רגע לפני פתיחת הקלפיות, ריכזנו עבורכם את כל מה שצריך לדעת על הבחירות בארה"ב לקראת היום הגורלי.

כיצד הנשיא נבחר: הכירו את האלקטורים

בניגוד לנהוג בישראל ובמדינות אחרות בעולם, בארה"ב נשיא המדינה לא נבחר באופן ישיר על ידי האזרחים – אלא באופן עקיף על ידי "חבר האלקטורים". האלקטורים הם למעשה נציגים של כל אחת מ-50 המדינות השונות המרכיבות את ארה"ב, שנבחרים על ידי הציבור כדי להצביע למועמד של המפלגה שלהם.

בסך הכל יש 538 אלקטורים, המחולקים באופן פרופורציונלי על פי גודל האוכלוסייה של כל אחת מ-50 המדינות. כך למשל לקליפורניה, המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר, יש 55 אלקטורים, בעוד שלמדינת דלאוור הקטנה יש רק שלושה. בנוסף, למחוז קולומביה – שבה נמצאת עיר הבירה וושינגטון, שלא נחשבת כחלק מאחת המדינות – יש 3 אלקטורים משלה.

(עיצוב וגרפיקה: ניסים פרץ)

המועמד שזכה במירב הקולות בכל מדינה מקבל את כל האלקטורים של אותה מדינה (מלבד במדינות נברסקה ומיין, שם האלקטורים מתחלקים באופן יחסי לאחוזי ההצבעה). בתום ספירת הקולות, המועמד שזכה בהכי הרבה אלקטורים הוא המנצח בבחירות – כשבסך הכל נדרשים 270 אלקטורים כדי להבטיח את הזכייה. במידה ויש תיקו במספר האלקטורים, בית הנבחרים הוא זה שמכריע מי יהיה הנשיא.

מכיוון שאין שום משמעות לפער בין המועמדים בכל מדינה,ייתכן מצב שבו הנשיא הנבחר לא זוכה ברוב הקולות הכללי של הבוחרים. זה בדיוק מה שקרה בבחירות הקודמות, בהם הילרי קלינטון קיבלה כ-3 מיליון קולות יותר מטראמפ, אך עדיין הפסידה לאחר שטראמפ זכה ביותר מדינות – והשיג כתוצאה 306 אלקטורים לעומת 232 בלבד לקלינטון. בסך הכל נרשמו בהיסטוריית ארה"ב 5 מקרים שבהם הנשיא הנבחר זכה למיעוט בהצבעה הכללית, בשנים 1824, 1876, 1888 ו-2000.

מהן מדינות המפתח?

מכיוון שמספר האלקטורים לא מתחלק באופן שווה בין המדינות, עיקר תשומת הלב מופנית ל"מדינות המפתח" – אלו שלא בהכרח נחשבות כמעוז של הרפובליקנים או הדמוקרטים, או שצפויות בהן קרב צמוד בין המועמדים. ברוב המקרים, המפלגות ישקיעו את מרב המאמץ בפניה למדינות הללו, וככל שמדינת מפתח מעניקה יותר אלקטורים – כך גדל ההשקעה של המועמדים בקמפיין באותה מדינה.

בדרך כלל המדינות הגדולות ביותר דווקא לא נתפסות כמדינות מפתח – כאשר 55 האלקטורים של קליפורניה ו-29 האלקטורים של ניו יורק הולכות בקביעות למועמד הדמוקרטי, ומנגד רוב מדינות הדרום בדרך כלל מעניקות את האלקטורים שלהם למועמד הרפובליקני. עם זאת, בשבועות האחרונים נרשמה הפתעה משמעותית בטקסס – שעד היום נחשבה כמעוז של הרפובליקנים, אך כעת הסקרים במדינה מצפים לקרב צמוד בין טראמפ לביידן. במידה וביידן יזכה ב-38 האלקטורים של טקסס, הוא יהיה הדמוקרטי הראשון שעושה זאת מאז ג'ימי קרטר ב-1976 – והדבר יחסל כמעט בוודאות את הסיכוי של טראמפ לזכות בכהונה שנייה.

לפי הסקרים כיום, מדינות המפתח החשובות ביותר הן פלורידה (29 אלקטורים), פנסילבניה (20), אוהיו (18), מישיגן (16), ו-ויסקונסין (10). גם חלק ממדינות הדרום שבעבר היו רפובליקניות הפכו כיום למדינות "מתנדנדות" – בראשן ג'ורג'יה (16), צפון קרוליינה (15) ואריזונה (11).

מתי נדע את התוצאות?

הקלפיות הראשונות ייפתחו בשעה 13:00 (לפי שעון ישראל), וזמני ההצבעה שונים בכל מדינה. לאורך הלילה שבין שלישי לרביעי יסגרו בהדרגה הקלפיות, תחילה במדינות החוף המזרחי ובהמשך במדינות המערביות יותר. המדינה האחרונה שתסיים את ההצבעה היא אלסקה, שבה הקלפיות ייסגרו ב-8 בבוקר (שעון ישראל) – אך מכיוון שמדובר במדינה שמעניקה רק 3 אלקטורים, בדרך כלל ניתן לדעת מי המנצח הכללי עוד לפני כן.

אלו שעות סגירת הקלפיות במדינות המפתח (לפי שעון ישראל): פלורידה וג'ורג'יה – 2:00, צפון קרוליינה ואוהיו – 2:30, מישיגן, פנסילבניה וטקסס – 3:00, וויסקונסין ואריזונה – 4:00, איווה – 5:00.

עם זאת, השנה ייתכן שהתוצאות שינתנו בליל הבחירות לא ישקפו את כל התמונה – וייתכן שנצטרך לחכות יותר זמן כדי לדעת סופית מי הנשיא הבא יהיה. בגלל משבר הקורונה, אזרחים רבים העדיפו לשלוח את פתק ההצבעה שלהם באמצעות ההצבעה המוקדמת בדואר – שכבר שברה שיאים ורשמה יותר קולות מאי פעם. כתוצאה יידרש יותר זמן לספור את כל הקולות, בעיקר מכיוון שבחלק מהמדינות מאפשרים לספור קולות שמגיעים גם אחרי יום הבחירות, כל עוד המעטפה מוכיחה שהוא נשלח לפני סגירת הקלפיות.

לפי ההערכות בארה"ב, רוב אלו שמצביעים בדואר יהיו בוחרים דמוקרטים, בעוד שהבוחרים הרפובליקנים יעדיפו להצביע בקלפיות. מסיבה זו טראמפ והרפובליקנים העלו טענות לזיופים בהצבעה בדואר, למרות היעדר הביסוס לכך והתחייבות הועדה האמריקנית כי אין חשש לפגיעה בטוהר הבחירות.

במחנה ביידן חוששים מתרחיש שבו טראמפ יוביל בתום ספירת הקולות בקלפיות – ומיד יכריז על עצמו כמנצח ויטען לזיופים כשקולות הדואר יעבירו את היתרון לביידן. במצב כזה מערכת הבחירות תיגרר להכרעה משפטית שעלולה לקחת זמן רב, ולכלול ספירה חוזרת או מאבקים סביב האלקטורים השונים.

ככל שהתוצאות יהיו צמודות יותר, כך גדל הסיכוי שההכרעה הסופית תדרוש יותר זמן. מנגד, במידה וטראמפ או ביידן יזכו בפער משמעותי – בעיקר במדינות המפתח – ייתכן שכבר מחר יהיה ברור מי יהיה הנשיא הבא.