שמחת תורה איננה רק שמחה של התורה. זו שמחה שלנו בתורה. לכן, דווקא במציאות שלנו אנו צריכים לחזק כל שמחה ולא להשביתה. עלינו להוסיף שמחה, לרומם את הרוח ולחזק את כוחות האנשים. הסגר קשה ואיננו מוסיף שמחה אצל רוב האנשים.

ביטול מנהגי שמחת תורה עלול להוסיף עוד קומה לדאבון הלב שאיננו רצוי. לכן אדרבה, עלינו דווקא להתחזק בשמחה ולמצוא את הדרך לקיים את המנהגים השונים ולשמוח בחג בצורה שמתאימה לקורונה, וכמובן בשנה רגילה נעשה בע"ה הכל כרגיל.

הרמ"א כותב שנהגו "להרבות הקרואים לספר תורה" בשמחת תורה. לעתים, ישנו מניין מצומצם וממילא אין בעיה להמשיך את המנהג ולהעלות את כולם. אולם, מה עושים כאשר הדבר לא מתאפשר ולא רוצים להאריך בתפילה במציאות שלנו, ובפרט שאנחנו מתפללים בחוץ?

ישנם כמה אפשרויות. האפשרות הפשוטה היא שניתן להסתפק בשבעה עולים (ומפטיר) ולא להעלות יותר. הצעה נוספת, מיוחדת לשנה זו, היא שניתן לעשות קבוצות (במרחקים נכונים מצד הקורונה) – כאשר אחד עומד קרוב לספר, רואה את הכתב וגם מברך. כל השאר מקשיבים ועונים אמן ויוצאים בברכתו, וכך יעשו גם בברכה האחרונה.

על פי הצעה זו, לעליית כהן יברך כהן אחד, וכל הכהנים יעמדו לצדו במרחקים של שני מטרים (למרות שאינם רואים את הכתב) ויענו אמן. כך בלויים, וגם בכל עליה של ישראל. באופן זה כולם יעלו, אבל הדבר לא יקח זמן ארוך.

שאלה נוספת שעולה בשנה זו היא כיצד לערוך השנה את מנהג ההקפות.  הרמ"א כתב שנהגו להקיף עם ספרי התורה את הבימה "והכל משום שמחה". על אף שאנחנו מקפידים על מנהג זה בשנים רגילות, ויש בכך עניין גדול, אולם דבר זה איננו מן הדין, ואף לא נהג אצל רבותינו הראשונים. לכן, ניתן לנהוג באופן הבא:

אם שומרים על מרחק מתאים, ניתן לעשות הקפות אולם יעשו הקפות קצרות בלבד כדי לא לגרום לתקלות. מי שמחזיק את הספר, יחבוש כפפות או לפחות ינקה היטב ידיו באלכוג'ל (לפני ואחרי). אין להעביר ספרי תורה בין אנשים במהלך ההקפה. בין ההקפות ישימו אלכוג'ל, יחבשו כפפות ויעבירו את הספרים בין האנשים.

כמו כן, ניתן לשים את ספרי התורה על הבימה ולעשות הקפות, בלי ידיים ובמרחק, בלי לגעת כלל בספרי התורה. בנוסף, ניתן לבקש מכל אחד שיביא ספר לימוד שבו הוא עסוק כעת וניתן לרקוד עם הספרים הללו במקום עם ספר תורה, כאשר הם מונחים על הבימה. דרך זו למדתי ממנהג ישיבת חכמי לובלין, שם הנהיג הרב מאיר שפירא שיעשו הקפות לא רק עם התורה אלא גם עם הגמרות.

עצה נוספת היא שניתן לעשות ריקוד של כל משפחה באיזור שלה, ולא לעשות הקפות רגילות. לרקוד כמה דקות לכל הקפה, ולעבור להקפה הבאה. לאור הנחיות אלו ממילא ההקפות אינן ארוכות. אם יש קושי נוסף בגלל תנאי מזג האוויר וכדומה ניתן לדחות את ההקפות סמוך לתפילת מנחה או בזמן אחר. אך עם זאת חשוב לזכור שאם יש חשש שלא תהיה הקפדה על כללי הבריאות, יש לוותר על ההקפות ולשמוח עם התורה ללא הקפות.

העליות וההקפות יתנו בנו כוח בע"ה לשמוח בשמחת התורה, להוסיף כוח ועוצמה בעם ישראל, ומכוח שמחת התורה נזכה בע"ה להתגבר על הקורונה, להתרומם ולהתקדש, ונזכה לראות בהמשך גאולת ישראל שאנו זוכים להיות שותפים בהתהוותה.

=======

הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב וראש סולמות ולאופק