הרב אמנון בזק, מרבני הר עציון, תוקף את דבריהם של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ויו"ר מפלגת 'זהות' משה פייגלין, ואומר כי זו אינה דרכה של תורה.

לדבריו, ההתנגדות שלהם לסייע לתושבי לבנות בעקבות האזון שאירע אתמול במדינה היא "חילול השם".

לדבריו: "מצער לראות תגובות של אנשי ציבור דתיים אל מול האסון בלבנון, ממשה פייגלין ("תודה אמיתית וענקית לאל… חגיגה נפלאה לכבוד יום האהבה") ועד בצלאל סמוטריץ ("מוסרית אין לנו שום חובה או צורך להושיט עזרה למדינת אויב מובהקת. 'מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים' "). לא כך היא דרכה של תורה, ויש בדברים אלו, הרחוקים מן המוסר הטבעי שהקב"ה נטע בתוכינו, משום חשש חילול השם".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

כל התיעודים מרגעי הפיצוץ

הרב בזק עושה חילוק בין תושבי לבנון וכותב: "ראשית יש להדגיש, שאזרחי לבנון אינם בהכרח אכזריים ורשעים, וחובה מוסרית היא לעשות הבחנה בין מדינת אויב לבין אזרחים חפים מפשע, כולל נשים וילדים, במיוחד במדינה כמו לבנון שבה החיזבאללה שולט באופן לחלוטין לא דמוקרטי על אזרחים רבים שאינם מזוהים עם דרכו".

עוד הוא מוסיף כי "על אחת כמה וכמה, הבעת שמחה אל מול מותם של עשרות רבות ופציעתם של אלפים איננה מייצגת את תורת ישראל. אל מול הציטוט (המוטעה כשלעצמו) שציין סמוטריץ', ניתן היה כמובן להביא ציטוטים רבים הפוכים, החל מן הפסוק במשלי "בִּנְפֹל אֽוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח", דרך "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" ועד "שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים".

"לא כאן המקום להיכנס לדיון המורכב ביחס שבין המקורות הללו, ודי אם נציין לדבריו של השרידי-אש זצ"ל בנושא: "באמצע הרעש והשאון בת קול יוצאת וצווחת: מעשי ידי טובעים בים ואתם רוצים לפתוח לפני בשירי ניצחון? רצונכם להתמכר לשמחה נטולת כל עיכוב ולחֹג חגים ברוב פאר – איך תוכלו ואיכה תעיזו לעשות כדבר הזה? נאלמה הרינה והשמחה נשתתקה. ושתוקה היא שמחת ישראל- מני אז ולעולמי עד".

"דברי אלוקים אלה חתכו את גורלו של ישראל. לדורות ולנצח הטביעו את חותמם על מצפונו, מכאן ואילך אין חלק לישראל בשמחה כל זמן שבריותיו של הקב"ה טובעים. גורלו קשור בגורלה של כל האנושיות… ואותו קול ההשתתפות והרחמים נעשה ליהודי לחוט השני שבמצפונו. המצפון היהודי, שרו של ישראל, אינו יכול להירגע ולהישאר אדיש בפני עוניים של בני אדם, בכל מקום שהוא חש בו. ובכלל סימן מובהק לבן ישראל אמיתי, כמאמר חז"ל 'שלושה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישין, וגומלי חסדים' וכל-כך הרחיקו לכת בזה עד שאמרו שמי שאין בו מידות אלו אינו מזרע ישראל ואין דמו דם ישראל".

"מכל מקום, כל הדיון המורכב הזה רלוונטי רק כאשר מדובר בנפילתם של רשעים ממש, ולא מול מותם ופציעתם של אזרחים חפים מפשע רבים כל כך. לא זו בלבד שאין מקום לשמחה בשעה כזו, אלא בהחלט יש מחויבות תורנית מוסרית לסייע לנפגעים, מעשה ידיו של הקב"ה, במידת האפשר, ובכך יהיה דווקא קידוש השם מצד מדינת ישראל".